אי שליטה על הסוגרים

אי שליטה על הסוגריםאחת הבעיות הנפוצות בגיל הזהב הגורמות למבוכה רבה, לבושה, לתחושות של אשמה ואף לתחושת דיכאון, היא בעיית אי שליטה על סוגריים. תופעת אי שליטה על סוגרים, הינה תופעה שכיחה אשר מופיעה בקרב מבוגרים בני 60-18 ב- 1%-0.5%. ככל שגיל האדם עולה ובעיקר מעל גיל 60, שכיחות התופעה עולה וגוברת. נושא זה גורם למבוכה רבה ובשל כך, רבים מהגיל השלישי מתביישים להזכיר ולדבר על הנושא ובכך מוצאים את עצמם במצבים חברתיים לא נעימים.

אי שליטה על סוגרים מוגדרת כחוסר יכולת של האדם לשלוט על הסוגרים, ועקב כך נוצר מצב של בריחת שתן וצואה בכל שעות היום ובעיקר בשעות הלילה. את תופעת אי שליטה על סוגרים ניתן לפתור כיום בעזרת טיפולים שונים ובנוסף, קיימים מוצרים רבים אשר יכולים לעזור לאדם לצאת לעבודה, לבלות וכדומה, מבלי לחשוש או להרגיש בושה.

הסיבות לאי שליטה על הסוגרים

הסיבות להתפתחות תופעת אי שליטה על סוגרים, הינן רבות ושונות וכוללות גורמים גנטיים, פיזיולוגים, נפשיים וסביבתיים. מבין הסיבות הנפוצות ניתן למצוא: תורשה, פגמים מולדים או פגמים נרכשים בעמוד השדרה ו\או במערכת הרבייה והמין, אשר גורמים לבעיה עצבית או בעיה בשרירים של הסוגרים.

בנוסף, אנשים הסובלים מעצירות, סיבוכים בריאותיים של מחלות כרוניות, כגון: סכרת, צניחת רחם (תופעה המתרחשת בעיקר לאחר הריונות ולידות), פרקינסון, בלוטת ערמונית מוגדלת, טראומות פיזיות ונפשיות וכדומה. כמו כן, נמצא כי הבעיה מתרחשת בעיקר בגיל הזהב גם בשל השינויים הפיזיולוגים המרבים המתרחשים בגילאים מתקדמים, אשר מחלשים את כל מערכות הגוף ובניהן גם את מערכת השתן והשרירים.

כמו כן השינויים הנפשיים המרובים המתרחשים בגיל זה, כגון: איבוד עבודה, מעבר דירה לבית אבות, איבוד בן או בת זוג וכדומה, משפיעים גם כן על המערכות השונות בגוף ועלולים לתרום לבעיית אי שליטה על הסוגרים.

כיצד מאבחנים?

האבחון הראשוני נעשה כמובן על ידי האדם הסובל מהבעיה. בנוסף, מומלץ לבני משפחתו או סביבתו הקרובה , גם כן להיות ערים למתרחש.

על מנת לאשש את הבעיה ולמצוא את שיטת הטיפול הטובה ביותר, מומלץ לגשת לרופא משפחה, בכדי לעבור מספר בדיקות דם, בדיקות רנטגן לאגן הירכיים, אולטרה סאונד של דרכי השתן,cystoscopy  , בדיקת רמת ההורמון ואזופרסין בדם ובמקרים אחדים, אף יהיה צורך בבדיקה פסיכיאטרית.

טיפול – אי שליטה על הסוגרים

הטיפול הרפואי יהיה בהתאם לגורם הראשי. טיפולים נפוצים כוללים: טיפול פסיכולוגי התנהגותי, Bedwetting Alarm. טיפול תרופתי באמצעות תרופות כגון:  דסמופרסין (Desmopressin), תרופות אנטיכולינרגיות, כגון: סוליפנאסין. תרופות נגד דיכאון כגון: אמיטריפטילין, טיפול כירורגי באמצעות ניתוח לתיקון פגמים.

בנוסף, מומלץ לבצע תרגילים מיוחדים לשיפור תפקוד לקוי של רצפת האגן, הנקראים תרגילי "פאולה" או תרגילי Kegel .

כמו כן, במידה ובעיה לא נפתרה או שהאדם מתבייש לגשת לקבל טיפול, ניתן לפתור את הבעיה באמצעות שימוש בכל מיני מוצרי ספיגה למבוגרים, אותם יוכל האדם לרכוש בכל סופר פארם ובכך למנוע אי נעימות ומבוכה.

קיימים מספר מוצרים מומלצים לאנשים הסובלים מאי שליטה על סוגרים, כגון: מכנסוני מגן, סדין חד פעמי, שקית שתן חד פעמית לגבר, פדים, תחתונים סופגות, סופגן וחיתולים למבוגרים. את החיתולים מומלץ להחליף בכל שעתיים בכדי למנוע התפתחות תפרחת חיתולים, זיהומים ודלקות.

קיימים מגוון רחב של חיתולים מיוחדים למבוגרים אשר מסייעים בנטרול ריחות ובעלי כושר ספיגה שונה.


פורסם בקטגוריה מחלות, תפקוד, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.