בדידות בגיל השלישי

מחקרים מוצאים כי בעידן שבו תקשורת עם חבר או בן משפחה אינה מצריכה יותר ממספר קליקים על עכבר מחשב, או מספר הקשות על מסך טלפון נייד, הבדידות גבוהה יותר מאי פעם. קשר חברתי הוא ההיבט הבסיסי לקיום האנושי. ראיות מדעיות קובעות כי בידוד מבחינה חברתית מזיק לבריאות, ועלול להוביל להתפתחות מחלות וירידה בתוחלת החיים.

עוקץ הבדידות מורגש ביתר שאת בקרב האוכלוסייה המבוגרת. בדידותם מתבטאת במיוחד בעונת החגים, במהלך מפגשים משפחתיים גדולים ובתקופות בהן אובדן בן הזוג בולט יותר. חשוב כי בני משפחה וחברים יסייעו לקשיש להיות מעורב יותר בפעילויות או קבוצות חברתיות, על מנת להתגבר על התחושות הקשות ולמנוע בעיות בריאותיות.

הגורמים לבדידות בגיל הזהב

קשישים בודדים כי הם חיים בדרך כלל בגפם, או שהם שוהים בבתי אבות, קהילות דיור מוגן ועוד מקומות אשר יוצרים אצלם חוויות מבלבלות לחלוטין. גם כאשר הם מטופלים על ידי בני משפחה, לעיתים נדירות הם זוכים לתשומת לב של תקשורת עמוקה ומרתקת.

המגמה המודרנית של התמוטטות מערכות יחסים משפחתיות כגון בין סב לנכד, גורמת לקשישים רבים להרגיש כאילו הם "נדחפים הצידה" ונשכחים. גורמים תורמים אחרים כוללים משתנים מצביים, דוגמת בידוד פיזי, מעבר למקום מגורים חדש, או מוות של אדם משמעותי אהוב בחיי הקשיש.

גם מחלה יכולה לגרום לקשיש להיות מבודד בביתו, ובכך להגדיל את תחושות הבדידות והדיכאון. בעיות בריאותיות מקשות על יציאה מהבית, גורמות לאובדן רישיון נהיגה ולתחושת נטל על אחרים.

תסמינים הנלווים לתחושת הבדידות בגיל הזהב

בעוד שבעיות בריאות עשויות לגרום לבדידות, גם הבדידות עלולה לגרום לבעיות בריאותיות. חשוב להבין את זה, ועל בני המשפחה לעודד את הקשיש ליצור קשר עם חברים על מנת שתחושות הבדידות יפחתו.

ברגע שהקשיש מתחיל לחוש בודד ומבודד מבחינה חברתית, הוא הופך להיות נוקשה יותר באופיו ונמנע מלצאת מהבית ולהיות מעורב בפעילויות אחרות, במיוחד אם הוא אלמן. קשישים עשויים לחוש שלא בנוח בחברת אנשים, במיוחד בקרב זוגות שעדיין נשואים. לכן חשוב לגרום להם להיות מעורבים בקבוצות מתאימות.

טיפול והתמודדות בבדידות בגיל הזהב

קל להילחם בבדידות בקרב קשישים. להלן מספר דרכים בהם ניתן לסייע ולהקל על בדידותם:

הקשבה – עידוד קשיש להביע את עצמו יכול לסייע לבן המשפחה לגלות תחומי עניין ותשוקות רדומות. הם רק ממתינים להיפתח בפני האדם האהוב עליהם. יש לחפור עמוק ולגלות מה היו תחומי העניין שלהם בעבר ולנסות לעורר פעילויות נשכחות אלו.

הבסת ההסתגרות – ברגע שבן משפחה יודע מה הקשיש אוהב לעשות, ניתן להשתמש במידע זה על מנת לפתח תכנית אישית למיגור בדידותו. יש לדאוג לקשיש אשר מסרב לעזוב את ביתו ולעודדו, למשל, לעסוק בבישול או גינון, ולהזמין חברים לארוחות חגיגיות. בנוסף, ניתן לסייע להם לפתח תחביבי שירה כחלק ממקהלה או לפתח תחביב צילום.

חלוקת הידע – יש לעודד את הקשיש להעביר לבני המשפחה חלק מהידע העצום שלו. בפעילות זו קיים פוטנציאל לחוויה גדולה.

העיקר הכוונה – יש לעודד בני משפחה אחרים להיות בקשר עם הקשיש. המחווה אינה צריכה להיות גדולה. אפשר לבלות במחיצתו חצי שעה מספר פעמים בשבוע, לשוחח איתו טלפונית, להעניק לו מתנות קטנות מידי פעם, או כל דבר אחר אשר יגרום לו לחוש אהוב ומחובר לשאר בני המשפחה.

פעילויות ומפגשים – מרכזי קשישים רבים מציעים שיעורים בתחומים שונים המהווים מקום למפגשים ויצירת חברויות חדשות. במרכזים הם יכולים לעסוק במשחקים חברתיים, מלאכות שונות, טיולי יום, ארוחות, מוסיקה ועוד. לעיתים אפילו חידוש קשר עם חבר ותיק עשוי לסייע להפגת בדידות הקשיש. מפגש לכוס קפה אחת לשבוע גורמת לו לחוש פחות בודד וגלמוד.

נקיטת צעדים על מנת להפיג את בדידות הקשישים עשויה לסייע להם לחיות זמן רב יותר.

ראו גם:
תסמונת הלב השבור – מחלה של שריר הלב


פורסם בקטגוריה תפקוד, בריאות, בריאות הנפש. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.