גלאוקומה

גלאוקומהאנשים מעל גיל 40 נמצאים בסיכון גבוה לחלות במחלת העיניים גלאוקומה או בשמה העברי ברקית. גלאוקומה הינה מחלה אשר פוגעת בעצב הראייה ויכולה לגרום להפרעות ראייה ואף עיוורון. המחלה מתפתחת לאיטה, בשקט, ללא סימני אזהרה ולרוב היא מתגלה רק לאחר שהופיעו תסמינים, מה שמעיד שהמחלה נמצאת כבר בשלבים מתקדמים. גילוי מוקדם של המחלה ומתן טיפול תואם, יכול להציל את ראייתו המדרדרת של החולה.

סיבות לגלאוקומה

  • עלייה בלחץ התוך עייני (מאפיין 70% מהמקרים)
  • חסימה בדרכי הניקוז של העין המצויים בזוויות העיינים
  • חוסר איזון בין ייצור וניקוז הנוזל התוך עייני
  • הפרעה בזרימת הדם לעצב הראייה
  • הפרעות ונזקים כימיים לתאי עצב הראייה

שכיחות המחלה מוערכת כ-90 מליון אנשים באוכלוסיה הכללית והיא עולה בשכיחותה ככל שהאדם מתבגר מגיל 40 ועד גיל 80 ומעלה. גלאוקומה הינה אחת משלושת גורמי העיוורון בעולם בכלל ובישראל בפרט.

מי נמצא בסיכון לחלות בגלאוקומה?

המחלה עלולה לפרוץ אצל אנשים אשר אחד מבני משפחתם חלה בה. למחלה יש קשר גנטי חזק ונמצא שמי שהמחלה קיימת במשפחתו נמצא בסיכון פי 6 לחלות בה מאשר אדם ללא רקע גנטי. גורמי סיכון נוספים כוללים: אנשים מעל גיל 40, קוצר ראייה או רוחק ראייה, חולי סכרת, חולי לב וכלי דם, אנשים הסובלים מבעיה של יתר לחץ דם או מלחץ דם נמוך, אנשים הסובלים ממיגרנות, מצבים בהם נגרמת עלייה בלחץ התוך עייני וכן אנשים ממוצא אפריקאי.

סוגי גלאוקומה

  • גלאוקומה רחבת זווית (עם לחץ תוך עייני מוגבר או נורמאלי): זהו הסוג השכיח ביותר, המופיע ב-90% מהמקרים. המחלה מתפתחת לאיטה ונחשבת ככרונית. אבחון המחלה קשה, כיוון שתחילה אין תסמינים המעידים על קיומה וכאשר מופיעים התסמינים, המחלה כבר נמצאת בשלב מתקדם וקשה יותר לטיפול.
  • גלאוקומה צרת זווית: סוג זה של המחלה נחשב למצב חירום המצריך טיפול מיידי, שכן ללא טיפול מהיר ותואם, החולה יאבד את ראייתו. גלאקומה צרת זווית נגרמת עקב חוסר איזון ושיווי משקל בין ייצור הנוזל התוך עייני וניקוזו.
  • גלאוקומה מולדת: סוג זה הינו מולד ומצריך טיפול דחוף ומיידי עוד בינקות.
  • גלאוקומה משנית: סוג זה נגרם עקב מחלה אחרת המתרחשת בגוף האדם ועלולה לגרום לגלאוקומה. ישנם מספר מחלות אשר עלולות לגרום למחלה כוללות: סוכרת, דלקות עיניים, תרופות (כגון: סטרואידים) וכדומה.
  • Pseudo-Exfoliation Syndrome: סינדרום זה גורם לגלאקומה עקב פגיעה ונשירת חומר מעדשת העין לצידי העין אשר חוסמות את הזוויות וגורמות לפגיעה בניקוז הנוזלים.
  • גלאוקומה פיגמנטרית: סוג זה נגרם עקב נחיתה של פיגמנט המלנין בעין על הקרנית.

אבחון גלאוקומה

מכיוון שהמחלה מתפתחת לאיטה ותסמיניה נראים לרוב רק בשלבים מתקדמים בהם הסיכוי לריפוי נמוך יותר, מומלץ לכל אדם מעל גיל 40, להיבדק באופן שגרתי וקבוע אצל רופא עיינים, גם אם אין בעיות ראייה, על מנת לשלול גלאוקומה. כמו כן, אנשים אשר להם יש אחד או כמה מגורמי הסיכון אשר פורטו לעיל, חייבים ללכת לבדיקות עיניים תקופתיות.

חשוב להבין כי אבחון מאוחר של גלאוקומה עלול להוביל לעיוורון, ולכן יש לאבחן זאת מוקדם ככל האפשר.

טיפול בגלאוקומה

קיימות מספר שיטות טיפול בגלאוקומה, אשר מטרתן העיקרית היא להוריד את הלחץ התוך עייני לרמה נורמאלית ולשפר מחדש את זרימת הדם לעצב הראייה. חשוב לציין, לעיתים הפגיעה בראייה היא בלתי הפיכה במקרים בהם התגלתה המחלה בשלבים מתקדמים. הטיפולים השונים כוללים:

  • טיפול תרופתי: מתבצע ב80% מהחולים בעזרת תרופות כגון: בטא אנטגוניסטים  ( (TILOPTIC, מעכבי קרבוניק אנהידרז ( (DIAMOX, פרוסטגלנדינים ( XALATAN), אלפא אגוניסטים, מניטול.
  • טיפול בלייזר
  • טיפול כירורגי

מחלה נוספת העלולה להוביל לעיוורן הינה מחלת קטרקט.


פורסם בקטגוריה מחלות, בריאות, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.