עצות למטפלים בהורים בגיל הזהב

טיפול בהורים בגיל הזהבטיפול בהורה מזדקן ללא קבלת סיוע הוא משימה מורכבת. כשהאחים והאחיות מעורבים, וכשקיים צורך לקבל החלטות טיפוליות, רפואיות ופיננסיות יחד כצוות, הטיפול הסיעודי עשוי להיות מורכב אפילו יותר. האחים יכולים להוות מקור תמיכה יעיל ביותר, אך במשפחות רבות, הם עשויים להוות אף מקור למתח. אין שתי משפחות זהות.

מאמר זה דן בזיהוי הדינמיקה המשפחתית המשפיעה על טיפול משותף, מציאת השיטות לקבל את סיוע האחים, לא להתמודד לבד עם טיפול בהורים בגיל הזהב, וכיצד להתמודד עם הרגשות המציפים.

תגובות שונות בין האחים

טיפול בהורים קשישים ללא קבלת עזרה, במצב בו אחד האחים גר במרחק חצי שעה, עשוי להעלות רגשות כעס על היעדר תמיכה רגשית. מצד שני, כשאח אחר המתגורר בקצה הארץ, מגיע לביקור פעמיים בשנה, הוא עשוי להיות המום מהשינויים החלים בהוריו, ולהציע כל סיוע אפשרי.

מומלץ להתייעץ עם האחים לגבי הפעולות הדרושות להבטחת ביטחון ההורים ואפשרויות הטיפול. כשאין כסף לקבל סיוע מקצועי, גם ההורים יסכימו לקבל את סיוע הילדים. מישהו צריך להעלות אפשרויות לפעולה, לקבל החלטות, למצוא מקורות חדשים לסיוע, או אפילו להחליט מי יחיה עם ההורים על מנת לשמור על ביטחונם ובריאותם ככל הניתן.

בחירת המטפל העיקרי – החלטות אלו מתקבלות במקרים רבים כברירת מחדל, והמטפל הנבחר יכול להיות אחד האחים שחי במקום הקרוב ביותר, או שאין לו ילדים, או שהוא הבכור, והוא זה שייטול על עצמו את תפקיד המטפל העיקרי.

המתחים בין האחים מתגלים כשההורים זקוקים לטיפול

אנשים חיים היום יותר, אך לא בהכרח במצב בריאותי טוב יותר. הילדים הבוגרים עשויים להיות המטפלים במשך שנים, עשור או אפילו יותר. במצב זה, האחים מתמודדים עם היבטים רגשיים חשובים המעוררים רגשות ילדות וקונפליקטים.

אך הטיפול בהורים המבוגרים הופך למאתגר יותר כאשר לא קיים מודל אחיד לעבודת צוות לטיפול בנושאים המעשיים, הרגשיים והכספיים המלווים את הטיפול באדם שכבר אינו מסוגל להיות עצמאי. משפחות מסוימות מסוגלות לפתור חילוקי דעות, ומשפחות אחרות נאבקות.

החדשות הטובות: המצב יכול להיראות אחרת

במודע או שלא במודע, המחלוקות סובבות את הנושאים: מי מבצע או אינו מבצע את העבודה, באיזו כמות השקעה, ומי המנהל.

במקביל, ההורים מודעים ביותר למצב, וכפי הנראה אינם מאושרים ממנו, היות והם מבינים את גודל התלות שלהם בילדיהם. הטיפים הבאים מסייעים לילדים המטפלים בהוריהם, לחלוק את הנטל ולהתמודד טוב יותר עם המצב.

הטיפול בהורה הוא אחריות משותפת

הדאגה המרכזית היא מי יהיה המטפל העיקרי, ואיזו תמיכה יכולים בני המשפחה האחרים לספק. היות ותפקיד זה יכול להתקדם במהירות לעבודה במשרה מלאה, זוהי החלטה חשובה.

יש לשקול מי מסוגל ביותר, מוכן מבחינה פיזית ורגשית, ומיומן למלא תפקיד זה, ואז לשקול מה יכולים בני המשפחה האחרים לתרום מבחינת זמן או כסף.

מפגש משפחתי

זוהי דרך בה האחים, הורים וקרובי המשפחה המודאגים האחרים יכלים לנסות להבהיר את המצב, לפתור חילוקי דעות ולבסס תכנית טיפול לה, באופן אידיאלי, יסכימו כולם.

אם המפגש נושא תוצאות שנויות במחלוקת, ניתן לקבל סיוע של עובד סוציאלי, יועץ, רופא גריאטרי או צד מהימן חיצוני שיבטיח שכל המשתתפים מקבלים את ההזדמנות להשמיע את קולם. יתכן שיהיה צורך ביותר ממפגש אחד, ולמרות שרגשות עשויים להיות מכריעים, ניתן לקיים פגישה יעילה.

ההיסטוריה המשפחתית והדינאמיקה המשפחתית והשפעתם על הטיפול – במפגשים עם בני המשפחה, ניתן לחלק תפקידים חדשים ולשנות תפקידים קיימים. אדם אחד יכול להיות אחראי, השני חברתי, ובן המשפחה הנחשב ל"חסר אונים", יכול לסייע במטלות קטנות.

להבין ולקבל את המצב החדש – קשה לקבל את העובדה שההורים זקוקים לסיוע הילדים. אלא אם כן מתרחש משבר פתאומי כגון שבץ מוחי, ההתאמה למציאות חדשה זו דורשת זמן. ילדים בוגרים צריכים להתמודד עם הכחשתם את המצב החדש, ולהימנע מתחושת חשש שם "מתערבים" בחיי הוריהם


פורסם בקטגוריה טיפולים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *