Home » אימון מוחי עשוי לשפר תפקוד קוגניטיבי

אימון מוחי עשוי לשפר תפקוד קוגניטיבי

אימון מוחי עשוי לשפר תפקוד קוגניטיבימוח האדם הוא אחד האיברים בעלי התפקודים הגבוהים והיעילים ביותר. מרכזי הזיכרון, ניהול אסטרטגיות, חשיבה והתארגנות, הינם תפקודים מוחיים אשר יכולים לבוא לידי ביטוי בדרגות מורכבות שונה מאדם לאדם. יכולות אלו מתאפשרות הודות לאלפי קישורים וחיבורים מאסיביים בין תאי העצב במוח. קשרים אלה מתפתחים במהלך חיינו ויכולים להשתנות בעקבות מצבי לחץ או שינויים פיסיולוגיים אחרים.

מחקרים אחרונים אשר נעשו בתחום גילו כי קשרים מוחיים אלה יכולים להשתנות בהתאם לשינויי הגוף. תוצאות אלו מוכיחות כי תהליך הלמידה מתרחש במהלך כל החיים ודורש אימון מוחי. בכל גיל, יכול האדם ללמוד דברים חדשים, להבין מבנים מסובכים ולזכור אנשים ופנים חדשות. למידה זו מתאפשרת הודות לגמישות המוח. במחלת אלצהיימר, למשל, בה המוח מאבד מגמישותו, האדם יתקשה בזיכרון ויכולות קוגניטיביות אחרות.

פיתוח יכולות קוגניטיביות במהלך החיים

גמישות המוח נשמרת לאורך כל תקופת החיים, עד גיל 90 לערך. הגמישות המרבית והלמידה המשמעותית נעשית, ללא ספק, בשנות הילדות המוקדמת. הילדים, אשר לומדים מהר מייצרים קשרים בין תאי העצב ומצליחים לפתח את מוחם עד למצבו הבוגר.

גם בעשור השני לחיים, מתרחשת למידה והמוח שומר על גמישותו. עם ההתבגרות והזקנה, אנו מאבדים תאי מוח רבים, ויכולת התגובה והזיכרון נפגעים. עם זאת רמת התפקוד הקוגניטיבי נשמרת גם בגיל השלישי ומאפשרת חיים תקינים ומלאים.

מחקרים רבים מראים שעל ידי אימון המוח, אפשר לשקם אזורים שנחלשו עקב פגיעה כלשהי. שילוב פעילות גופנית עם אימון המוח למען שמירה על גמישותו, יכולה לעזור במצבי בריאות כמו גם במצבי חולי או לאחר פגיעה מוחית. אימון המוח אשר נמצא כיעיל ביותר, כולל פיתוח מספר מיומנויות במקביל.

בעזרת פיתוח יכולות, המוח יכול לשמר את הקשרים שהיו בו או להחליפם ולשנות אותם כך שיתאימו למצב הפיסיולוגי החדש.

מה דורש אימון מוח?

לאחר נזק מוחי, המתרחש כאמור באופן טבעי בגיל זקנה, דורש המוח קשרים חדשים. הגישה ההוליסטית, מדגישה את רעיון שימור הגמישות על ידי פיתוח מספר מיומנויות. מחקרים אחדים מצאו, כי לא די בפעילות ספציפית אחת, אלא יש להתחשב במכלול הכישורים של האדם ובשימורם. גישה זו תטפל בשיפור יכולת הקשב והריכוז כמו גם מיומנויות חברתיות' שימוש באינטרנט, קריאת ספרים ופעילות גופנית. הפעלת מערכת התמיכה של החולה ועידוד המשפחה, תוכל להביא בתמורה, לשיפור נוסף של יכולותיו הקוגניטיביות.

המחקרים הרבים חלוקים בדעתם האם אימון זה יכול לשפר את היכולות הכלליות של האדם. מחקר אשר בדק 19 חולים, משנת 2006, הראה יכולות קוגניטיביות טובות יותר בקרב חולי דמנציה או אלצהיימר. לעומת מחקר חדיש יותר (2010) אשר הראה שיפור רק בפעילויות הקוגניטיביות עליהן התאמנו החולים. אולם, למרות מחלוקת זו, התוצאה ברורה ומראה על חשיבות הטיפול ההוליסטי, במיוחד במצבי חולי.

חשיבות המחקרים

חשיבותם של מחקרים אלו נמצאת בהעלאת המודעות לחשיבות אימון המוח. בעבר, הנחת היסוד הייתה שאנו חסרי שליטה על הפעילות המוחית, וירידה קוגניטיבית הינה גזירת גורל. אולם, לאחר מחקרים רבים, אשר בחנו את פעילות האנשים, הן הבריאים והן החולים לאורך זמן, נראה כי תרגול בגיל המבוגר יעיל במיוחד לשיפור הזיכרון וכך גם להעלאת איכות החיים בכלל ולהאטה בקצב תהליכי הנסיגה הטבעיים.

גם אם תוצאות המחקרים יכולים לפעמים להיחשב כבעייתיים או מוטים, ההנחה היא שהשפעת האימון על המוח היא חיובית וצריכה להימדד לאורך זמן. המחקר אמור להתחקות אחר סגנונות חיים אשר משמרים את התפקוד הקוגניטיבי. הבעייתיות בניהול מחקרים אלה היא כמות הגורמים והמשתנים המעורבים בניתוח התוצאות וכמות הידע הבלתי ידוע על פעילות המוח בכלל.

    קבלו יעוץ אובייקטיבי בחינם בנושא מעבר לדיור מוגן

    לייעוץ טלפוני חינם התקשרו

    077-7715429

    או מלאו את הפרטים:









    הרשמה מאובטחת. פרטיך נקלטים ליצירת קשר תוך כדי שמירה על פרטיותך.

    חייגו עכשיו צרו קשר