Home » אבנים בכליות

אבנים בכליות

אבנים בכליותהכליות ומערכת השתן שלנו אחראיים על סינון הדם וויסות כמות המים בגופנו. הדם שמגיע לכליות מסתנן, עובר תהליכי ריכוז, הפרשה וקליטה והופך לשתן שיוצא מן הכליות אל כיס השתן. צינורות המעבר של השתן נקראים שופכנים – Ureters, והם מוליכים את השתן מהכליה. לפעמים, אבן המתפתחת בכליות יכולה לחסום את מעבר השתן בשופכנים – אלו הן אבנים בכליות.

אבנים בכליות הן הצטברויות של גבישים שונים, בדרך כלל גבישי סידן, השוקעים בתוך השתן. לפעמים מעורבים בגבישים חומרים אחרים כמו זרחן, חומצה אורית, מגנזיום, אמוניום, ציסטין ועוד.

גורמים רבים משפיעים על היווצרות אבנים בשתן – שתייה לא מספקת או מיעוט שתייה יחסי המוביל למיעוט שתן, כמות גבוהה או נמוכה מהנורמאלי של מרכיב כלשהו בשתן בגלל הפרשה מוגברת מועטת שלו, ומצבים אחרים המשפיעים על חומציות השתן. חומציות השתן חשובה למסיסות של חומרים שונים ובמניעה של יצירת אבנים.

אבנים בכליות – סימפטומים

אבנים בכליות יכולות לגרום לטווח רחב של תסמינים. לעיתים, החולה לא סובל מכאבים כלל, והסימן היחיד לאבנים הוא הופעה של דם בשתן (מצב הנקרא המטוריה – Hematuria). חסימה של דרכי השתן על ידי האבנים יכולה להוביל לכאב חריף ביותר, שמופיע באופן טיפוסי באזור המפשעה, ומערבת לפעמים בחילות, הקאות, הזעה ועוד.

כחלק מהסימנים של פגיעה בדרכי השתן יכולים להופיע, מלבד דם בשתן, תאי דם לבנים (pyuria), זיהומים בדרכי השתן, ולפעמים הצטברות של שתן באגני הכליה (Hydronephrosis).

 

אבחון אבנים בכליות

ברוב הגדול של המקרים, אבנים בכליה חולפות ללא צורך בטיפול כלשהו. עם זאת, יש רופאים הממליצים על בירור רפואי מלא גם במקרה ראשון ויחיד של אבנים בכליות.

כדאי להעריך אם יש סיבה ברורה לאבנים בכליה – כמו שתייה לא מספקת שמעלה מאוד את הסיכון להצטברות האבנים, או שיש לחפש סיבה נסתרת יותר לתופעה אצל החולה – שאולי יש צורך ואפשרות לטפל בה. לפעמים, ניתן לבודד אבן מדרכי השתן בדרכה החוצה מן הגוף, ולשלוח אותה לבדיקה מעבדתית. בדיקה שכזו יכולה ללמד על הרכבה של האבן, ולכן גם על הסיבות להיווצרותה.

הערכה ראשונית של אבנים בדרכי השתן צריכה לכלול היסטוריה מדויקת על השתייה והאוכל של החולה, בדיקה גופנית מדוקדקת ובדיקת CT, לבחינה של מבנה הכליות ומערכת השתן. בנוסף, צריך לערוך לחולה בדיקת שתן שבה יימדדו חומציות השתן (pH), נוכחות של גבישים שניתן להבחין בהם במיקרוסקופ, נוכחות של דם או עקבות דם, ועוד.

בדיקות דם מתאימות כוללות חומרים בדם המצביעים על היכולת התפקודית של הכליה (שתנן וקריאטנין), חומצה אורית, סידן, זרחן והורמון בלוטת הפאראתירואיד. להשלמת הבירור כדאי לערוך איסוף שתן. בבדיקה זו נאסף כל השתן של החולה במשך תקופה מסוימת, בדרך כלל עשרים וארבע שעות, והרכבו נמדד. בדיקה זו מדויקת יותר מבדיקה חד פעמית של השתן.

אבנים בכליות – טיפול ומניעה

הטיפול באבנים בכליות מבוסס בדרך כלל על הנחה סבירה בדבר הרכב האבנים (ברוב המקרים סידן ואוקסלאט), ההיסטוריה של המטופל והמצב המטבולי שלו. הטיפול הראשוני (שהוא גם המניעה בטובה ביותר) כולל העלאה של כמות השתייה היומית לשלושה ליטרים בקירוב ביום. טיפול זה יעיל בכל סוגי האבנים. בנוסף, מומלצות דיאטות שונות בהרכבים שונים של אבנים בכליות.

לחולים הסובלים מאבני סידן מומלצת דיאטה דלת מלח, דלת שומן ובעלת תכולה בינונית של חלבונים. ככל הנראה כמות הסידן בדיאטה דווקא לא משפיעה על הסיכון לפיתוח אבנים ודווקא מפחיתה את סיכון זה. באבנים המורכבות מחומצה אורית אפשר לטפל בתרופות המורידות את רמת החומצה האורית בדם – כמו אלופורינול (בדומה לטיפול במחלת השיגדון – gout).

במקרים חריגים אפשר לפנות לטיפול כירורגי באבנים. שיטה חדשה באופן יחסי ויעילה לריסוק אבנים הוא טיפול בגלי הלם – Extracorporeal shock wave lithotripsy (ESWL). גל ההלם מפרקים את התגבשות האבן ומסייעים בהוצאתה מן הגוף בדרך לא פולשנית.

    קבלו יעוץ אובייקטיבי בחינם בנושא מעבר לדיור מוגן

    לייעוץ טלפוני חינם התקשרו

    077-7715429

    או מלאו את הפרטים:









    הרשמה מאובטחת. פרטיך נקלטים ליצירת קשר תוך כדי שמירה על פרטיותך.

    חייגו עכשיו צרו קשר