אולקוס – כיב קיבה

שמעתם פעם את הרופא אומר שיש לכם חשש להליקובקטר פילורי, וחשבתם שזהו תמו חייכם מי זה ההילקובקטר הזה שמאיים עליכם ועל בריאותכם, איך הוא הגיע בכלל לגופכם וכיצד הוא גורם לנזק, והאם בכלל אפשר להירפא ממנו? הליקובקטר פילורי הוא חיידק שכיח באוכלוסיה הכללית ובעיקר בגיל מבוגר (מעל גיל 65). לכ-90% מהאנשים יש את החיידק בגופם. החיידק גורם ל-95% ממקרי האולקוס – כיב פפטי.

אולקוס-כיב פפטי

אולקוס הינו פצע עגול ותחום אשר מתפתח בקיבה או בתריסריון. כאמור, 95% ממקרי האולקוס נגרמים עקב החיידק הליקובקטר פילורי, שהוא אחד החיידקים אשר מסוגלים לחיות בשלווה בנחת בקיבת האדם למרות רמות הPH הנמוכות, שבדרך כלל גורמות להרג של חיידקים אחרים.

האולקוס מתפתח בקיבה או בתריסריון כאשר הדופן המגינה נהרסת ואינה יכולה להגן על הרקמות מפני החומציות. באופן טבעי, כל בני האדם מייצרים חומציות בקיבה, אך חלק מהאנשים, עדיין לא ברור מדוע, דפנות הקיבה נהרסות וגורמות לאולקוס. הליקובקטר פילורי מעודד יצירת חומציות בקיבה (90%) ובתריסריון (80%) מה שגורם בסופו של דבר להתפתחות אולקוס.

חשוב לציין, שלא כל אדם שנדבק בהילקובקטר פילורי יסבול מאולקוס. אצל חלק מהאנשים החיידק יישאר רדום לתקופה ארוכה ללא תסמינים המעידים על קיומו.

מלבד החיידק הליקובקטר פילורי, ישנם גורמים נוספים אשר עלולים לגרום להתפתחות אולקוס, לדוגמא: תרופות מסוג נוגדי דלקת לא סטרואידים (כגון:, איבופרופן, אספירין וסטרואידים), הנחשבות לעיתים כמסוכנות ונכללות במסגרת תרופות ללא מרשם שעלולות להרוג. הסיכון להתפתחות כיב עקב תרופות עולה עם הגיל עקב השימוש הקבוע והכרוני בתרופות שונות בגיל הזהב.

תסמונת זולינגר – אליסון המאופיינת על ידי גידול הנמצא בדרך כלל בלבלב או בתריסריון ומפריש את ההורמון גסטרין אשר גורם להגברת הפרשת החומציות בקיבה. ממחקרים רבים שנערכו על אולקוס נמצא שמצבי דחק וחרדה מתמדת מעלים את השכיחות לחלות באולקוס ואף להחמירו. כמו כן, עישון ושתייה מעל שלוש כוסות קפה ביום.

בנוסף, אנשים הסובלים מאי ספיקת כליות כרונית, אנשים לאחר השתלת כליה, אנשים הסובלים מפעילות יתר של בלוטת התריס, מחלת כבד אלכוהולית, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) נמצאים בקבוצת סיכון לפתח אולקוס.

תסמינים של אולקוס-כיב פפטי

בגיל הזהב, בעקבות השינויים הפיזיולוגים המרובים המתרחשים, ירידה בכל פעילות מערכות הגוף, מחלות כרוניות, שימוש בתרופות באופן קבוע, ישנם סיכונים אף כגדולים יותר במתן תרופות הרדמה מקומיות או מלאות.
התסמינים השכיחים כוללים:

• צרבות
• בחילות לאחר ארוחה
• כאב הבטן עם האכילה הכאב מתואר לרוב ככאב שורף או דוקר
• התנפחות של הרקמות המוליכות למעי
• נפיחות בבטן
• הקאות לאחר הארוחה
• חוסר תיאבון
• שיהוקים

סיבוכים הנגרמים עקב אולקוס-כיב פפטי

כשליש מהאנשים הסובלים מאולקוס ייפתחו את אחד או חלק מהסיבוכים הבאים:

• דימום מדרכי העיכול
• בנוכחות צואה שחורה עם או בלי כאב
• הקאה דמית
• התנקבות סיבוך זה מתרחש כאשר הכיב חודר את כל עובי דופן הקיבה או התריסריון ועקב כך נוצר מעיין נקב אשר דרכו יכול להישפך תוכן הקיבה או התריסריון אל חלל הבטן.
• חסימת מוצא הקיבה
• בצקת
• כאב חזק שאינו מגיב לטיפול תרופתי

כל אחד מהסיבוכים הללו מחייב טיפול רפואי מיידי ודחוף.

אבחון אולקוס-כיב פפטי

על מנת לאבחן אולקוס, יערוך הרופא מספר בדיקות על מנת לשלול מחלות אחרות בעלות תסמינים דומים, כגון: סרטן הקיבה. הבדיקות כוללות: בדיקות דם, בדיקות למיצי הקיבה, אנדוסקופיה, תצלום רנטגן תוך בליעת בריום, ביופסיה הנעשית בבדיקת גסטרוסקופיה. בדיקה בעזרת נשיפה לגילוי החיידק הליקובקטר.

טיפול באולקוס-כיב פפטי

• הימנעות מצריכה מוגברת של אלכוהול, ניקוטין וקפאין.
• תרופות סותרות חומצה
• אנטיביוטיקות
• חוסמי הקולטן H2
• מעכבי משאבת מימן
• התערבות כירורגית במקרים מסובכים.