אוסטיאופורוזיס – דלדול עצם

אוסטיאופורוזיסככל שהאדם מתבגר, חלים שינוים פיזיולוגים מרובים בגופו, אחד השינויים השכיחים המתרחשים בגוף האדם בגיל המעבר הוא ירידה במסת העצם אשר גורמת למחלת דלדול עצם – אוסטיאופורוזיס. המחלה מתרחשת בעיקר מעל גיל חמישים, ונמצאת בשכיחות גבוהה אצל נשים יותר מאשר גברים (1 מתוך כל 3 נשים תחלה במחלה לעומת 1 מתוך כל 12 גברים).
המחלה משתייכת לקטגוריות של מחלות העצם, מכיוון שהמיקרוארכיטקטורה של העצם נפגעת עקב הפחתה בכמות המינרלים של העצם, וחוסר איזון בין פעילות בניית וספיגת העצם.

אוסטיאופורוזיס יכולה להתרחש במספר וריאציות:
דלדול עצם ראשוני: עקב זקנה, הפסקת הוסת בגיל המעבר (בגילאי 50-75) בשל ירידה בהפרשת ההורמון אסטרוגן או דלדול עצם אדיופטי המתרחש בעיקר בילדים נחשב לנדיר.  95% ממקרי אוסטיאופורוזיס שייכים לקטגוריה זו.

דלדול עצם שניוני: מתרחש כתסמין משני למחלות אחרות המתרחשות בגוף, כגון: דלקת מפרקים שגרונית, מחלות כבד, אי ספיקת כליות, כתופעת לוואי של תרופות, כגון: קורטיקוסטרואידים.

גורמי סיכון לאוסטיאופורוזיס

על ידי הימנעות מהתנהגויות מסוימות ניתן להפחית את הסיכויים לחלות במחלה. כמובן שחלק מגורמי הסיכון אינם בשליטת האדם, כגון:

  • גיל
  • חידלון וסת (מנופאוזה)
  • מין אישה
  • גנטיקה-תורשה
  • מוצא אירופאי או אסיאתי

אך קיימים מספר גורמי סיכון הניתנים לשליטת האדם, הכוללים:

  • עישון טבק
  • צריכת יתר של קפאין ואלכוהול
  • חוסר בספורט – פעילות גופנית
  • מבנה גוף רזה ורזון
  • תזונה לא מאוזנת
  • מחסור בוויטמין D
  • מחסור בוויטמין K
  • מחסור בסידן
  • הפרעות אכילה
  • צריכת יתר של ויטמין A
  • נטילת תרופות מקבוצת הקורטיקוסטרואידים
  • שימוש ממושך בתרופות נוגדות פרכוסים או בתרופות לבלוטת התריס
  • שימוש בתרופות משתנות כגון: פוסיד
  • שימוש בתרופות לדילול הדם, כגון: הפרין.
  • הופעה מאוחרת של המחזור (לאחר גיל 16) או הפסקה מוקדמת שלו (לפני גיל 45)

תסמינים ואבחון אוסטאופורוזיס

מרבית מקרי אוסטיאופורוזיס מתגלים לאחר שהאדם נפל ונחבל או שברים ללא חבלה. הסימנים הראשונים הם כאבים בגב ושברים. סיבוכי המחלה כוללים:

בעקבות השברים עלול האדם לסבול מקריש דם, תסחיף ריאתי, הבעיה היא שאדם יכול לחיות עם אוסטיאופורוזיס מספר שנים ללא ידיעתו, מסת העצם יורדת באופן טבעי בגיל המבוגר ורק לאחר חבלות, נפילות ושברים, האדם מתעורר ובודק האם יש לו אוסטיאופורוזיס.

אבחון מוקדם של המחלה יכול להאט את קצב איבוד מסת העצם. האבחון נעשה באמצעות בדיקת צפיפות העצם (DXA) בבדיקה זו ניתן לאבחן דלדול בעצם. כמו כן, ניתן לאבחן את המחלה באמצעות בדיקות רנטגן ובדיקות דם.

טיפול באוסטיאופורוזיס

במרבית המקרים מניעת המחלה אינה אפשרית בשל גורמי סיכון כמו: גיל, מין, מוצא ותורשה.

אך עדיין ניתן למנוע את התפרצותה המוקדמת בעזרת התנהגות מונעת כגון: פעילות גופנית לפחות 3 פעמיים בשבוע כ-45 דקות בכל פעם, פעילות נושאת משקל, תרגילי התנגדות כמו תרגילים עם משקולות או סרטי גומי, תרגילים לחיזוק הגב.

תזונה נכונה, מאוזנת ובריאה, לקיחת תוספי תוזנה וויטמינים, כגון:

  • ויטמין D
  • ויטמין K
  • סידן
  • צריכת מוצרי מזון עשירים בסידן (מוצרי חלב)
  • אכילת חסה
  • ברקולי
  • כרוב
  • הפחתה בקפאין (עד 4 כוסות קפה ביום)
  • הפחתה בצריכת אלכוהול ועישון סיגריות
  • מניעת נפילות ושברים באמצעות תרגילי פיזיותרפיה
  • שימוש במקלות הליכה
  • הליכון
  • רולטור

כמו כן, ניתן לאזן את הגוף באמצעות טיפול תרופתי הכולל:

  • תרופות המעלות את רמת הורמון האסטרוגן:
  • תרופות מעכבות אוסטאוקלסטים (תאי עצם): ביספוספנטים
  • טיפול הורמונאלי: ראלוקסיפן (Raloxifene)
  • קלציטונין – הורמון המאט את קצב ספיגת העצם

פורסם בקטגוריה מחלות, אוסטאופורוזיס, בריאות, בריאות האישה, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.