אי מתן שתן – מדוע זה קורה?

לא נדיר לראות מחוץ לחדרי שירותים ברחבי הארץ את ברכת "אשר יצר". כל יהודי דתי מכיר את הברכה בעל-פה, אך לא תמיד אנו חושבים לעומק על תוכנה של אותה ברכה. ברכת "אשר יצר" מברכת על דבר אשר נראה לנו מובן מאליו אך למעשה איננו כזה: "…אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים. גלוי וידוע לפני כסא כבודך, שאם יפתח אחד מהם או ייסתם אחד מהם, אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך אפילו שעה אחת. [ברוך אתה ה'] רופא כל בשר ומפליא לעשות".

ישנם רופאים הרואים בברכה זו את התגלמות כל תורת הרפואה. גופנו כולו בנוי מנקבים וצינורות שבמידה ואחד מהם נסתם או נפתח יתר על המידה- אנחנו בבעיה חמורה. אחד האיברים החשובים ביותר בגופנו הוא איבר לא גדול מגודל של אגרוף- מדובר כמובן על הכליה. לכליה תפקידים חשובים ורבים ואחד מהם הוא לייצר שתן.

תהליך יצירת והובלת השתן

אל הכליה מגיעים מידי יום כמאה ליטרים של דם שעוברים דרכה שוב ושוב. אחד מתפקידיה העיקריים של הכליה הוא לסנן את הדם ולהוציא ממנו חומרים רעילים, עודפי נוזלים ומלחים.

תהליך הסינון הראשוני מתבצע ביחידה התפקוד של הכליה שנקראת "נפרון". בכל אחת משתי הכליות שלנו יש כמיליון נפרונים שמסננים את הדם ליצירת שתן ראשוני. השתן הזה עובר במערכת של צינוריות שלאורכה מוספים לו או נגרעים ממנו חומרים שונים. לאחר מכן השתן נאסף לאזור בשם אגן הכליה ממנו יוצא ה"שופכן" שהוא הצינור מוביל השתן דרכו השתן יוצא אל מחוץ לגוף.

סיבות לאי מתן שתן וכיצד ניתן להתמודד עימן

קיימות סיבות רבות לאי מתן שתן או עצירת שתן, במאמר זה נעמוד על העיקריות שבהן.

הגדלה של בלוטת הערמונית

מבחינה אנטומית, בלוטת הערמונית יושבת סביב תחילתו של השופכן. כאשר היא מוגדלת היא יכולה ללחוץ עליו ובכך לגרום לשתי תופעות המוכרות מאוד לסובלים מהגדלה של בלוטת הערמונית: האחת היא צורך מוגבר להשתין, והשנייה היא כאשר ההגדלה היא מוגברת ואז יש קושי בהטלת שתן.

הטיפול בהגדלה של בלוטת הערמונית מורכב מטיפול התחלתי בכדורים ולאחר מכן, אם הטיפול לא עוזר, מקובל להסיר את הבלוטה בניתוח. לאחר הניתוח אפשרי מצב של עצירת שתן למשך מספר ימים בגלל נפיחות ובצקת שקיימת באזור.

דלקת בדרכי השתן

מדובר במצב שכיח למדי והוא נפוץ בייחוד בקרב נשים צעירות שיכולות לסבול מדלקות בדרכי השתן לעיתים תכופות. בדרך כלל הסימפטום העיקרי הוא תחושה של רצון מוגבר להטיל שתן, אך גם לאחר הטלת השתן, ישנה תחושה כי "לא הכל יצא". עובדה זו נובעת מהתגובה הדלקתית בדרכי השתן שיכולה ליצור נפיחות שעוצרת במידת מה את זרימת השתן התקינה.

הטיפול במצב הזה הוא לרוב פשוט וכולל טיפול אנטיביוטי המתאים לחיידק המזהם, וכן טיפול להקלה על הכאבים.

אי ספיקת כליות

מצב זה הוא מצב קשה בו הכליות מפסיקות לתפקד בצורה תקינה. כתוצאה מכך אין סינון של הדם ולא נוצר כלל שתן או שכמות השתן שנוצרת היא קטנה מאוד. אי ספיקת כליות יכולה להיות כתוצאה ממחלת כליות כרונית, או כתוצאה ממחלה חריפה בה המצב מידרדר במהירות.

הטיפול באי ספיקת כליות הוא סינון הדם על ידי טיפולי דיאליזה. טיפול זה הוא טיפול זמני ולא פותר את הבעיה. הדרך היחידה להתגבר על הבעיה היא על ידי השתלת כליה בריאה שתוכל לסנן את הדם בצורה תקינה וליצור שתן.

אבנים בדרכי השתן

יצירה של אבנים בכליות היא תופעה לא נדירה כלל, ורוב הסובלים ממנה הם גברים מבוגרים. הסיבה ליצירת האבנים איננה ברורה לחלוטין, אולם במקרים מסוימים האבנים יכולות לנדוד מהכליה אל דרכי השתן ולחסום אותן. הביטוי העיקרי של חסימה זו הוא כאבים עזים ביותר שלרוב מביאים את הסובל מהם לחדר המיון. תסמינים נוספים הם שתן דמי או אי מתן שתן.

הטיפול בבעיה תלוי בחומרת המצב. לעיתים מסתפקים במתן משככי כאבים ושתייה מרובה בכדי "לשטוף" את האבן החוצה. במקרים קשים יותר ניתן לשלוף את האבן החוצה בצורה כירורגית. הדרך הטובה ביותר להימנע מהיווצרות אבנים בכליות היא על ידי שתייה מספקת.