אנטיביוטיקה בגיל השלישי

אנטיביוטיקה בגיל הזהבמהי אנטיביוטיקה?

אנטיביוטיקה היא שם כללי למספר רב של תרופות, הפועלות כנגד זיהומים חיידקיים במנגנונים שונים.

התרופות האנטיביוטיות שינו את פני הרפואה בכך שאפשרו טיפול יעיל במספר רב מאוד של מחלות זיהומיות, שאחוז התמותה מהן היה גבוה מאוד לפני פיתוח האנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה יעילה כנגד מחלות הנגרמות מחיידקים בלבד, ולא פועלת כנגד נגיפים (וירוסים) או פטריות, למשל.

מתי נעזרים באנטיביוטיקה?

מחלות רבות דורשות טיפול אנטיביוטי. בגיל המבוגר יורדת באופן הדרגתי יכולתו של הגוף להתמודד עם אתגרים שונים, ובכלל זה גורמים זיהומיים. מערכת החיסון מאבדת מיכולתה לסלק פולשים זרים לגוף, והגוף פגיע הרבה יותר לזיהומים. גם זיהומים קלים, שאינם מסכנים אנשים צעירים בריאים, יכולים להוות איום משמועתי על הבריאות בגיל הזהב.

המחלות הנפוצות ביותר הדורשות טיפול אנטיביוטי הן דלקת ריאות ודלקת בדרכי השתן. זיהומים אלו שכיחים ביותר באוכלוסייה בכל ובגיל המבוגר בפרט. התאמת הטיפול האנטיביוטי הנכון לזיהומים אלו יכולה להקל מאוד על החולה, ולמנוע סיבוכים מיותרים.

הגורם הנפוץ ביותר לדלקת ריאות הוא חיידק הפנומוקוק, והטיפול האנטיביוטי כנגדו יכול לכלול מגוון רחב של תרופות. בדרך כלל אין צורך בתרבית או אבחנה מדויקת של מחולל המחלה, וניתן להסתפק בטיפול אנטיביוטי (במסגרת בייתי או בבית החולים) בהתאם לבדיקה הקלינית של החולה.

דלקת בדרכי השתן נגרמת בדרך כלל כתוצאה מחיידקים השוכנים במערכת העיכול, ובייחוד חיידק האי – קולי. ניתן לאשר את נוכחות של החיידק על ידי תרבית מתאימה, ולטפל בו בהתאם. מלבד דלקת בדרכי השתן ודלקת ריאות נעזרים באנטיביוטיקה בגוון רחב ביותר של זיהומים: זיהומי עור (צלוליטיס), דלקות גרון, אבססים, זיהומים כל גופיים (חיידקים שחדרו לזרם הדם) ועוד.

סיכונים ותופעות לוואי בנטילת אנטיביוטיקה

באופן כללי, התרופות האנטיביוטיות בטוחות מאוד, ושיעור הסיבוכים ותופעות הלוואי נמוך למדי. תופעות לוואי מסכנות חיים נדירות עוד יותר. תופעת הלוואי החריפה והמסוכנת ביותר היא תגובה אלרגית, המופיעה לרוב בנטילה של תרופות ממשפחת הפנצילינים (למשל, רפאפן או מוקסיפן). תופעת לוואי זו דורשת טיפול דחוף ויכולה גם לסכן חיים.

תרופות אנטיביוטיות רבות יכולות לגרום לשינויים במערכת העיכול (למשל: אריתרומיצין). תרופות אלו משפיעות במנגנונים שונים על תנועתיות מערכת העיכול ועלולות לגרום לשלשולים. בנוסף, אנטיביוטיקה פוגעת גם בחיידקים השוכנים דרך קבע במערכת העיכול, ויכולה לגרום להתרבות של חיידקים בלתי רצויים. דווקא לאחר מתן טיפול אנטיביוטי יכול להתפתח זיהום בחיידק C. Difficile, הפוגע במעי הגס.

חשוב לדעת, שאנטיביוטיקה איננה תרופת קסם. חיידקים נוטים לפתח מנגנוני עמידות שהופכים את הטיפול האנטיביוטי לבלתי יעיל. לכן, יש להתאים את הטיפול האנטיביוטי למחולל המחלה.

מתן בלתי זהיר של אנטיביוטיקה יכול לעודד התפתחות של זנים עמידים של חיידקים, שאינם רגישים לטיפולים מקובלים. חיידקים אלו מסוכנים ואלימים במיוחד, ואין לנו טיפול יעיל כנגדם. על כן, יש לתת טיפול אנטיביוטי במשורה ורק בהתוויות (אינדיקציות) המתאימות. שימוש מופרז ובלתי ראוי באנטיביוטיקה איננו תורם לבריאות המטופל ופוגע בבריאות הציבור.

דוגמאות לסוגים שונים של תרופות אנטיביוטיות

  • תרופות ממשפחת הפנצילין – תרופות אלו היו הראשונות שפותחו, והשימוש בהן נרחב גם היום. דוגמאות לתרופות ידועות ממשפחה זו הן רפאפן (ניתן בעיקר לדלקות גרון), ומוקסיפן (ניתן כטיפול במגוון רחב של מחלות: דלקות ריאה, דלקות אוזניים, סינוסיטיס, ועוד).
  • תרופות ממשפחת הצפלוספורינים – משפחת תרופות אלו דומה במבנה הכימי שלה לקבוצת הפנצילינים, והשימוש בה נרחב מאוד. דוגמאות לתרופות ממשפחה זו הן הצפורל (ניתן בעיקר לזיהומי עור שונים), זינט (ניתן לעיתים כטיפול בדלקת בדרכי השתן) ועוד.
  • תרופות ממשפחת המקרולידים – תרופות אנטיביוטיות ממשפחה זו משמשות לטיפול במחלות מגוונות, ובצורות שונות של דלקות ריאה. דוגמאות לתרופות ממשפחה זו: אריתרומיצין, אזיתרומיצין, אזניל ועוד.
  • תרופות ממשפחת הקווינולונים – תרופות ממשפחה זו יעילות מאוד, אך החיידקים נוטים לפתח כנגדם עמידות. התרופות משמשות למגוון רחב של מחלות: דלקות בכליה, דלקות ריאה, ועוד. דוגמא לתרופה ממשפחה זו היא ציפרו (ציפרואופלקסצין).

פורסם בקטגוריה מחלות, טיפולים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.