בתי אבות

בתי אבותפעם בית אבות הייתה ההגדרה היחידה למקום שבו מתגוררים קשישים שאינם מסוגלים או אינם רוצים לחיות יותר באופן עצמאי בדירתם. כיום, בעקבות הגידול במספר הקשישים לצד הצמיחה הכלכלית, יש מגוון של הגדרות ומגוון של אפשרויות: דיור מוגן, דיור מוגן סיעודי, דיור תומך ועוד. אז מה פשר המושג בית אבות?

כיום, בית אבות הוא מוסד שבו מתגוררים קשישים במצבים תפקודיים שונים, באמצעות סיוע של מימון ממשלתי (קוד משרד הבריאות) או פרטי. זהו כנראה ההבדל המשמעותי ביותר בין בית אבות לבית דיור מוגן- המימון הממשלתי, שניתן על ידי משרד הרווחה או משרד הבריאות ומוענק רק לקשישים המתגוררים בבית אבות וזקוקים לסיוע כלכלי.  סיוע כזה לא ניתן למי שבוחר להתגורר בבית דיור מוגן.

אילו שירותים מקבלים בבתי אבות?

פעם בית אבות היה שם נרדף למקום מוזנח ומבודד שבו התגוררו קשישים לקראת מותם, בצורה מבודדת מהחברה ומהמשפחה. אבל עם השנים והתגברות התחרות בתחום, בתי האבות שיפרו את תנאי המגורים, את מגוון השירותים המוענק לדיירים ואת הרמה המקצועית של הצוות.

כיום כל בתי האבות מספקים שירותים רפואיים- רופא ואחות, שירותים סיעודיים, ארוחות, נקיון וכביסה. שרותים אלה כלולים כמעט תמיד בתשלום החודשי לבית האבות, בעוד שבבתי דיור מוגן התשלום על חלק מהשירותים מתבצע בנפרד.

גם פעילויות חברתיות- תרבותיות וחוגים ניתן למצוא כמעט בכל בתי האבות בהתאם לרמה של הדיירים. אם מדובר בבית אבות לתשושי נפש, למשל, הפעילות החברתית תתמקד בקבוצות של יצירה, תרפיה במוזיקה או ריפוי בעיסוק שמתאימות לחולים דמנטיים. בבתי אבות לעצמאיים יהיו גם הרצאות ואולי אפילו טיולים.

הגישה כיום בתחום המגורים לקשישים היא שמירה מירבית על עצמאותו של הקשיש והתחשבות ברצונותיו ובצרכיו הייחודיים. בני המשפחה יכולים לבוא לבקר כרצונם, גם אם בשעות מוגדרות, והם מקבלים מידע שוטף על מצבו של הקשיש.

בתי אבות עוברים ביקורות של משרד הרווחה (או הבריאות, במקרה של בתי אבות סיעודיים) ואפשר לדרוש לראות את התעודות המאשרות כי המוסד נמצא תחת פיקוח.

יש להבחין בין בית אבות לבין דיור מוגן – דיור מוגן מיועד לדיירים עצמאיים לחלוטין אשר אינם נזקקים לפיקוח או להשגחה ולטיפול.

מחלקות בבתי אבות

מהלך נוסף שקרה עם השנים הוא חלוקת משנה של הקשישים לאוכלוסיות שונות לפי המצב הבריאותי והתפקודי, והתאמת בתי האבות לקהלים השונים.

  • קשישים עצמאיים: קשישים שאינם נזקקים לעזרה יומיומית ומסוגלים לבצע את מרבית הפעולות בכוחות עצמם. הם עוברים לבתי אבות בעיקר בשביל החברה, השירותים הנלווים והפעילויות השונות, ושומרים על עצמאותם בתוך בית האבות.
  • קשישים תשושים: קשישים הזקוקים לעזרה בביצוע חלק מהפעולות היומיומיות. במחלקות לתשושים נשמרת עצמאותו של הקשיש לצד העזרה הניתנת כשהוא זקוק לכך. יש קשישים שזקוקים לעזרה ברחצה או בלבוש, למשל, אבל מסוגלים להגיע לשירותים ולאכול בעצמם ולכן הם זקוקים לסיוע רק בזמנים מסוימים.
  • קשישים סיעודיים: אדם סיעודי הוא אדם שזקוק לעזרה במרבית הפעולות היומיומיות- אכילה, לבוש, רחצה וכו’. לרוב מדובר בקשישים שאינם ניידים ומרותקים לכסא גלגלים או למיטה.  לכן הם זקוקים לטיפול צמוד שניתן בבתי אבות סיעודיים או במחלקות הסיעודיות בבתי דיור מוגן. חלק מהקשישים הסיעודיים הם תשושי נפש ואחרים הם סיעודיים מבחינה גופנית אך צלולים במוחם.
  • קשישים סיעודיים מורכבים: קשישים אשר מרותקים למיטה או לכסא גלגלים וזקוקים בנוסף לעזרה הסיעודית גם לטיפולים נוספים הניתנים על ידי צוות מקצועי: טיפול בפצעי לחץ, עירוי תוך ורידי, טיפולי דיאליזה ועוד.
  • תשושי נפש: תשושי נפש הם אנשים שחולים במחלת אלצהיימר או אחד הסוגים האחרים של דמנציה והם אינם צלולים, כלומר סובלים מהפרעות קשות בחשיבה, בזיכרון, בשפה ועוד. הם זקוקים לצוות המכיר היטב את מצבם ולטיפול מתאים.

פורסם בקטגוריה מחלות, תפקוד, טיפולים, בריאות, בריאות הנפש, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.