הזקנה מביאה עימה חוליים רבים, חלקם ברי מניעה וחלקם בלתי נמנעים. סרטן, מחלות לב, דמנציה ופגיעות באיברים רבים נוספים עולים בשכיחותם במידה ניכרת עם הגיל. פגיעה נוספת המופיעה בגיל המבוגר היא פגיעה בניידות. הניידות – היכולת לנוע בחופשיות ממקום למקום – היא אבן יסוד בעצמאותו של האדם ובתחושת החופש שלו.
תפקידו חשוב של רופא המטפל בחולים בגיל המבוגר הוא לשמור על יכולתו של המטופל לנוע בחופשיות ממקום למקום. ניידות אין משמעה רק אפשרות ללכת (עם או בלי אמצעי עזר) – בעידן המודרני גם היכולת לנהוג היא מרכיב בסיסי ביכולת הניידות של האדם הבוגר. קשישים שמאבדים, מסיבות שונות, את היכולת לנהוג חווים פגיעה משמעותית ביותר בעצמאות ובתפקוד.
מה הסיבות הנפוצות שבגינן חולים בגיל המבוגר מאבדים את יכולת ההליכה או הנהיגה שלהם? מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי "Annals Of Internal Medicine" מנסה לתת תשובות לשאלות אלו.
המחקר, שבוצע באוניברסיטת ייל (Yale) בארצות הברית, כלל 641 נחקרים, מגיל 70 ומעלה. המחקר עקב אחר המשתתפים החל משנת 1998 ועד לסוף שנת 2009. לאורך תקופה זו נבדקו גורמי סיכון שונים להפרעה בניידות, כמו גם תחלואה מסוגים שונים, פציעות, אשפוזים, וכדומה. בסופו של המחקר נמצא שכ -56% מהחולים פתחו מוגבלות בהליכה, ו – 53.1% מהחולים פיתוח מוגבלות בנהיגה.
גורמי סיכון לפגיעה בניידות קשישים
מה היו גורמי הסיכון והגורמים המבשרים על הפרעה בניידות? המחקר מצא קשר בין מספר גורמים שנמדדו במחקר לבין מוגבלות בניידות שהופיעה מאוחר יותר. הקשר החזק יותר נמצא ביחס למדד שנקרא SPPB – Short Physical Performance Battery.
מדד זה נועד להעריך את יכולת הפעילות הגופנית של הנבדק, והוא כולל מספר אלמנטים: בדיקה של יציבות, הליכה של מרחק קצר, ויכולת עמידה מישיבה בכיסא. אלמנטים אלה נבדקים באופנים שונים, והנבדק מקבל ניקוד עבור ביצוע המשימות הנכללות במדד. הניקוד המקסימלי הניתן במדד זה הוא 12. המדד עבר התאמה קלה עבור המחקר שנערך. נמצא, שתוצאה נמוכה או בינונית של מדד SPPB (נמוכה מ – 7) נקשרה באופן הדוק בסיכון מוגבר לפיתוח מוגבלות בהליכה ובנהיגה.
גורמי סיכון נוספים שנמצאו במחקר כגורמי סיכון להגבלה בהליכה כללו: גיל מבוגר, מחלות כרוניות, פגיעה קוגניטיבית, מיעוט פעילות גופנית, ועוד. נמצא גם שנשים מצויות בסיכון גבוה יותר לעומת הגברים לפתח הגבלה שכזו. הגבלה בנהיגה נצפתה גם היא כקשורה במדד SPPB נמוך. גורמי סיכון נפרדים שהעלו את הסיכון להפסקת נהיגה אצל קשישים כללו הפרעות ראייה, ירידה במשקל, והפרעה בקורדינציה המוטורית הגסה, בנוסף לגורמי סיכון האחרים שהוזכרו.
חשיבות ממצאי המחקר
החוקרים מסכמים שהבנה טובה יותר של הגורמים להפרעות בניידות אצל קשישים יכולה לעזור בזיהוי של חולים עם סכנה מוגברת לפגיעה בניידות – וטיפול התערבותי מתאים ואגרסיבי יותר בקרב חולים אלו. מחלות מסוימות, המופעיות בשכיחות מוגברת בגיל המבוגר, כדוגמת התקפי לב, שבץ מוחי, נפילות, אי ספיקת לב ומחלות מפרקים ניתנות למניעה בדרגות שונות של הצלחה.
טיפול וזיהוי של קשישים עם בעיות אלו, גם במהלכם אישפוזם בבית החולים, יכול להצביע על החולים שלהם מומלץ ביותר פעולות מניעתיות למניעת הגבלה בניידות. ייתכן שמדד ה- SPPB יסייע בייחוד ככלי לסקירה של חולים אלו.