גיל המעבר – מנופאוזה

גיל המעבר (באנגלית:  Menopause- הפסקת המחזור) הוא הזמן שבו מפסיק המחזור החודשי אצל האישה, ומשתנה המאזן ההורמונאלי בגופה. בעקבות הזדקנותן של השחלות, יורדות רמת ההורמון אסטרוגן, ועולות רמת ההורמון FSH. שינויים הורמונאליים אלו משפיעים על גופה של האישה בדרכים שונות.

בנוסף, מעט לפני הפסקתו המוחלטת של המחזור, מופיעות אי סדירויות בהפרשת ההורמונים מהשחלה, שיכולים להוביל באופן אבסורדי לרמות גבוהות ולרמות נמוכות של אסטרוגן לסירוגין. גיל המעבר אינה תופעה שייחודית רק לנשים, גם גברים סובלים ממנה. תופעת גיל המעבר בקרב גברים הינה מוכרת וידועה ומתאפיינת בירידה בהורמונים הגבריים.

תופעות גיל המעבר

תסמינים מסוימים המופיעים בגיל המעבר קשורים לרמות נמוכות של אסטרוגן, וימשכו גם לאחר הפסקת המחזור והשינויים התכופים ברמות האסטרוגן. התייבשות של העור ורירית הנרתיק קשורים לרמות נמוכות של אסטרוגן.

בעיות הורמונאליות אחרות הן גלי חום המופיעים לעיתים, שינויים במצב הרוח, דיכאון, פגיעה בזיכרון, קושי בשליפת מילים – כל אלו קשורים כלל הנראה דווקא לחוסר הסדירות בהפרשת ההורמונים בתקופה שלפני הפסקת המחזור, והם זמניים ועתידים לחלוף.

בגיל המעבר יכולות להופיע גם הזעות ליליות, הפרעות בקיום יחסי מין (שנובעות גם מהיובש הנרתיקי), דימומים גניקולוגים לא סדירים. קיימות עדויות גם על כך שייתכנו נדודי שינה כחלק מתופעות גיל המעבר.

תופעות נוספות שדווחו בגיל המעבר: תכיפות במתן שתן (לעיתים עם בריחת שתן), חרדה,  תחושת נימול (עקצוצים וגירודים) על פני העור, רגישות ונפיחות בשדיים, ירידה בחשק המיני, שכיחות מוגברת של זיהום פטרייתי בנרתיק, יובש בעור, עצבנות, עייפות כרונית, כאבי גב וכאבי מפרקים וכן ירידה בצפיפות העצם עם חשש מוגבר למחלת אוסטאופורוזיס.

אסטרוגן גם משמש כהורמון המגן מפני הצטברות של כולסטרול רע (LDL) בדפנות העורקים, ומעלה את רמתו של הכולסטרול הטוב (HDL). לכן, נשים בגיל הפוריות מוגנות באופן יחסי מתוצאותיהן הרות האסון של מחלות כלי הדם (טרשת עורקים), כמו התקפי לב ושבץ מוחי. עם זאת, בגיל המעבר, עולה הסיכון של נשים לחלות במחלות לב וכלי דם באופן חד.

הסימפטומים שתוארו לעיל נפוצים ביותר. במחקר אחד שנערך, כ -60% מהנשים דיווחו על גלי חום בשנתיים שטרם הפסקת המחזור המוחלטת. עם זאת, האינטנסיביות של הסימפטומים, משכם ותדירותם משתנים מאוד בין נשים שונות. לעיתים, קשה להבחין בין תסמינים הנובעים מגיל המעבר והשינוי ההורמונאלי בגוף האישה, לבין שינויים הנובעים מהזדקנות של הגוף גם ללא קשר להפסת המחזור והזדקנות השחלות.

גיל המעבר – טיפול בתחליפי הורמונים

מכיוון שהגורם העיקרי לתופעות של גיל המעבר הוא הירידה ברמות האסטרוגן, הוצע בעבר לטפל בנשים, לפחות בחלק מהסימפטומים, על ידי מתן של תחליפי הורמונים סינטטים (HRT.- (Hormonal replacement therapy  על ידי מתן חיצוני של הורמונים אנחנו מדמים שמירה של המאזן ההורמונאלי של האישה מתקופת הפוריות, ומונעים הופעה של תופעות הלוואי שתוארו לעיל. טיפול כזה אכן היה מקובל במשך שנים ארוכות.

לאחרונה, עלו מספר פקפוקים בכדאיות של טיפול בתחליפי הורמונים. אלו אומנם מפחיתים את התופעות של גיל המעבר באופן משמעותי (בין 70% ל – 90%, במחקרים שונים), אבל מעלים את הסיכון לסרטן ברירית הרחם, לקרישי דם ורידיים, לסרטן השד ולאבנים בכיס המרה.

לעומת זאת, עדויות שונות קיימות לכך שטיפול בתחליפי הורמונים גורם ירידה בשיעורי סרטן המעי, מחלות לב וסוכרת. קיימים לכן, טיעונים כבדי משקל בעד וכנגד השימוש בתחליפי הורמונים, והשימוש בהם שנוי במחלוקת ברוב המקרים.