הפרעות דלוזיונליות בגיל השלישי

הפרעות דלוזיונליות בזקנההפרעה דלוזיונלית היא הפרעה פסיכיאטרית הבאה לידי ביטוי במחשבות שווא. הכוונה היא למשל למחשבות גדלות, מחשבות רדיפה, מחשבות ארוטומניות (מחשבות על כך שאדם בלתי מושג או ממעמד חברתי גבוה מאוהב בסובל מהדלוזיה) ועוד.

חשוב לציין, כי לא מדובר בסכיזופרניה ושמחשבות השווא היו יכולות להתאים למציאות, שכן אינן ביזאריות. הכוונה היא לכך שלא מדובר במחשבות הסותרות את המציאות הפיזית.

התפקוד היומיומי של הלוקים בהפרעה דלוזיונלית יחסית סביר, כחמישים אחוז מהם מחלימים בטווח הארוך, אך כשלושים אחוז מהם נותרים ללא כל הטבה במצבם. טווח הגילאים של החולים נע בין 18 ל- 90 ואילו הגיל החציוני הוא ארבעים. בקרב קשישים השכיחות של הפרעה דלוזיונלית עומדת על שני אחוזים. בקרב גברים בדרך כלל ההפרעה מתפתחת בגיל ארבעים ואילו בנשים היא לרוב מתפתחת בגיל שישים.

מה הם הגורמים להפרעות דלוזיונליות בזקנה?

לא ברור מה הם הגורמים להתפתחות ההפרעה, אך ישנם מספר גורמי סיכון להפרעה דלוזיונלית בקשישים. כך לדוגמה בקרב חולים מבוגרים ההפרעה מתפרצת לראשונה במקרים רבים לאחר גורם מזרז מסוים כמו למשל מחלה גופנית, פטירה של בן זוג, ירידה בכושר השמיעה או הראייה, יציאה לגמלאות, הגירה ועוד. באופן כללי, ניתן לכתוב כי מתח נפשי ניכר מקדים את ההתפרצות הראשונית של המחלה ברוב המוחלט של החולים.

מה הם התסמינים של הפרעות דלוזיונליות בזקנה?

מחשבות שווא הקשורות ברדיפה הן מחשבות השווא השכיחות ביותר בקרב הסובלים מהפרעה דלוזיונלית. כך לדוגמה ייתכן שהמטופל יחשוב שמנסים להרעיל אותו, שעוקבים אחריו, שמנסים לפגוע בו במגוון דרכים ועוד.

סוג שכיח נוסף של מחשבות שווא המופיעות בלוקים בהפרעה דלוזיונלית הן מחשבות קנאה. במקרה של מחשבות שווא של קנאה ישנו סיכון של ממש בכל הקשור לאלימות וחשוב להיות ערים לכך. כפי שציינו, למרות שהמחשבות לא תואמות את המציאות, הרי שהתוכן שלהן אינו ביזארי. האדם הסובל מההפרעה משוכנע לחלוטין באמיתות המחשבות ולא ניתן לשכנע אותו כי הן מופרכות, גם באמצעות הסברים הגיוניים ורהוטים.

הרגש ומצב הרוח של הלוקים בהפרעה מושפעים מאוד מאופי המחשבות. כך לדוגמה אם מדובר במטופל הסובל משיגעון גדלות, רוב הסיכויים שיהיה במצב של אופוריה.

כיצד מאבחנים הפרעות דלוזיונליות בזקנה?

בדומה לכל ההפרעות הפסיכיאטריות, גם האבחון של הפרעה דלוזיונלית מתבסס על מספר קריטריונים. בין היתר יש לוודא שמחשבות השווא הן לא תוצאה של שימוש בסמים או של בעיה פיזיולוגית מסוימת, לוודא שלמעט מחשבות השווא אין בעיה משמעותית בתפקוד הכללי של המטופל, שההתנהגות שלו לכשעצמה אינה מוזרה או ביזארית יתר על המידה ועוד.

כמו כן, חשוב מאוד להתייחס לאופי המחשבות ולמשך ההופעה שלהן (לפחות חודש אחד ברציפות). כאשר מאבחנים את ההפרעה יש לציין מאיזה סוג של מחשבות שווא סובל הנבדק.

ישנה חשיבות עליונה לבצע אבחנה מבדלת בין הפרעה דלוזיונלית לבין מצבים אחרים שהיו יכולים לגרום למחשבות שווא. ישנם גורמים רבים לדלוזיות הרלוונטיים בעיקר לאוכלוסייה המבוגרת כשבין היתר מדובר בשבץ מוחי, בעיקר בהמיספרה הימנית, דליריום, אלצהיימר, דיכאון פסיכוטי, דמנציה ועוד.

כיצד מטפלים בהפרעות דלוזיונליות בזקנה?

בדרך כלל החולה, המאמין בכל לבו כי המחשבות שהוא סובל מהן לא נובעות כתוצאה מהפרעה פסיכיאטרית, לא יפנה לטיפול. במקרים בהם מתרחשת פנייה לעזרה מקצועית, בדרך כלל היא נעשית בעידוד בני המשפחה וביוזמתם.

הטיפול כולל שימוש בתרופות ופסיכותרפיה. התרופות בהן נעשה שימוש הן תרופות אנטי פסיכוטיות, כשבמקרים רבים מטרת הפסיכותרפיה היא לשכנע את המטופל להיענות לטיפול התרופתי.


פורסם בקטגוריה מחלות, בריאות הנפש. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.