דיליריום בקשישים

דיליריום, מצב של בלבול ואי יציבות בהכרה, יכול להופיע בכל גיל, אולם נדיר שמופיע אצל צעירים ובמידה וכן הסיבה לכך קשורה לרוב בהרעלה.

דיליריום נפוץ בעיקר אצל קשישים, ובמיוחד בקרב אלה עם ירידה קוגניטיבית מאובחנת. במרבית המקרים יכולה התופעה להופיע בשל טיפול תרופתי חדש ובמקרים אחרים להיות מלווה למחלות שונות. חשוב לזהות את הסימפטומים הנלווים לה כמה שיותר מוקדם, לשמור על סביבה מתאימה ובעיקר גם ידידותית עבור הקשיש ולהציע לו מענה טיפולי מתאים, בין אם תרופות ובין אם פתרונות המספקים תשובה להגבלות הפיזיות, הנלוות לתופעה.

רקע

דיליריום בקשישים היא תסמונת נוירו פסיכיאטרית, הבאה לידי ביטוי בהפרעות הקשורות לתפקודו הקוגניטיבי של הקשיש, להכרה ולקשב. הדיליריום יכולה להתפתח במהירות ובתוך פרק זמן קצר מאד והיא בעלת מהלך תנודתי. היא שכיחה בקרב קשישים הסובלים מתהליך שטיוני מקדים, ההופך לחריף עוד יותר בעקבותיה.

הדבר בא לידי ביטוי בשינויים במצבי ההכרה ובאי יציבותה – מערנות יתר לישנוניות רבה, הפרעות בריכוז ובקשב, הזיות, בלבול וגם אי שקט ובמיוחד במהלך שעות הערב ואף גם בלילה. התופעה בדרך כלל חולפת מעצמה בתוך כמה ימים או בתוך מספר שבועות אולם בטווח הקצר מותירה אחריה נזקים ממשיים. היא מעלה את התחלואה בקרב הקשישים, גורמת לירידה תפקודית מהירה ובטווח הארוך גם מצביעה על סיכוי גבוה לדמנציה.

הגורמים

הגורמים לדיליריום יכולים להיות רבים: אצל מרבית הקשישים הסובלים מכך הסיבה נעוצה בטיפול תרופתי שקיבלו, ובמיוחד לאור השימוש בתרופות פסיכיאטריות כגון תרופות הרגעה, תרופות שינה, תרופות נוגדות דיכאון או פרקינסון. מקרים של הפסקה פתאומית בצריכת התרופות הקבועות, כמו תרופות ההרגעה למיניהן, יכולים להוביל לדיליריום וגם מחלות זיהומיות חריפות, כמו דלקת ריאות או דלקת בדרכי השתן.

גורמים נוספים לכך הם חבלות ראש, אירוע מוחי, ניתוח וגם הרדמה כללית. הפרעות מטאבוליות, כמו התייבשות, פעילות יתר של בלוטת התריס, ירידה ברמת הסוכר, הנתרן או הסידן מעלות את הסיכון להופעתה וגם בעיות הקשורות בתפקוד כליות או כבד.

תסמינים

הדיליריום באה לידי ביטוי בתצורות שונות. אין מדובר בתסמונת נפשית, כי אם מוחית אורגנית, הבאה לידי ביטוי בעיקרי באי יציבות רמות ההכרה. התסמינים הנלווים לה מופיעים בתוך שעות ספורות או בתוך מספר ימים ובאים לידי ביטוי באופן חריף.

אחד התסמינים הבולטים שלה הוא מצב מנטלי שאיננו יציב, המשתנה בתדירות גבוהה, ואפילו בתוך פרק זמן קצר, משעה לשעה. הקשיש יכול לעבור ממצב ערני או אפילו מערנות יתר, למצב של ישנוניות או אפאטיות. חשיבתו איננה מאורגנת, איננה רציפה, הוא קופץ בדבריו מנושא לנושא ופעמים רבות גם נשמע לסובבים אותו מבולבל. קשה לנהל אתו שיחה ודעתו מוסחת בקלות רבה מאד על ידי הגירויים שבסביבה. לרוב הבלבול יתגבר בעיקר עם רדת החשיכה, מה שמכונה “תופעת שקיעת השמש”.

טיפול

הטיפול בדיליריום בקשישים מתחיל כבר עם הופעת הסימנים הראשונים, המרמזים על כך. חשוב לדעת, שקשישים הסובלים מכך, זקוקים לאנשים קרובים ומוכרים, שישהו לצדם, בין אם בביתם במהלך שעות היום והלילה ובין אם בזמן האשפוז. נוכחות זו יכולה להחליף את השימוש בתרופות ההרגעה וגם לעזור במקרים של הגבלות פיזיות שונות.

לקשישים, המתעוררים באמצע הלילה במצב של בלבול, כדאי להציע סיר או בקבוק שתן, במידה ויצטרכו להטיל את מימיהם. במקרים קשים, במידה ומדובר בקשיש המסכן את עצמו או מסכן את סביבתו, ובמידה וכל האמצעים האחרים אינם עוזרים, יש להיעזר בתרופות הרגעה ובמקרים חריגים יותר גם בקשירה, המגבילה את יכולתו לנוע ולגרום לפגיעה בעצמו או באחר.