Home » הקשישים של היום בהשוואה לקשישים של פעם

הקשישים של היום בהשוואה לקשישים של פעם

הקשישים של היום בהשוואה לקשישים של פעםהארכת תוחלת החיים

אחד מהישגי הרפואה המודרנית, שבו נוטים להתפאר רופאים רבים, הוא הצלחה כבירה בהעלאת תוחלת החיים באוכלוסייה הכללית. תוחלת החיים עלתה (בעיקר בעולם המערבי – אך לא רק) בעשרות שנים מאז תחילתה של המהפכה התעשייתית, ובייחוד לאחר תחילת המאה ה -20.

גורמים רבים אחראיים לעלייה בתוחלת החיים: חיסונים ואנטיביוטיקה מיגרו חלק נכבד מהמחלות הזיהומיות, שיפור בתנאי סניטציה תרמו גם הם להפחתת התחלואה ותמותת התינוקות, וטיפול מיטבי במחלות רבות מסייע גם הוא להארכת תוחלת החיים.

לאחרונה נראה שיפור גדול בתחלואה ממחלות לב וכלי דם – לאור רפואה מונעת טובה, הכוללת ירידה במשקל, טיפול ברמות כולסטרול גבוהות בדם, איזון לחץ דם ועוד.

האם גם תוחלת החיים הבריאה עולה?

אל מול הישג זה, עולה באופן תדיר שאלה הנוגעת לאיכות החיים של הקשישים, שזוכים לאורח ימים ושנים.

האם איכות החיים שלהם משתפרת, או שמא הרפואה המודרנית מתקדמת פחות בתחום זה? האם היכולת התפקודית של הקשישים ירודה, והארכת חייהם מובילה לעיתים להארכת חיים של סבל, או חיים מלאי מוגבליות? האם בכלל הצלחנו להתקדם בשיפור החיים של קשישים בשנים האחרונות? מה בדבר התפקוד הקוגניטיבי של הקשישים? האם רבים מהם סובלים מדמנציה הממררת את חייהם וחיי משפחותיהם? שאלות כבדות משקל אלו מוטלות בפני הרופאים המטפלים באוכלוסייה הקשישה.

מה בין הקשישים של היום לבין הקשישים של לפני עשר שנים?

מאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת הרפואי "The Lancet" ניסה לענות באופן מדעי יותר על השאלות הללו. המחקר ניסה להשוות בין היכולות התפקודיות והקוגניטיביות של קשישים מלפני עשר שנים, לעומת קשישים בני אותו גיל (בערך) היום. האם יש הבדל בין שתי הקבוצות? האם הן דומות במאפייניהן?

בקבוצה הראשונה נכללו קשישים שנולדו בשנת 1905. קשישים אלו נבדקו בשנת 1998, כאשר היו בני 93 (סה"כ 2,262 קשישים). הקבוצה השנייה שנבדקה הייתה קבוצת קשישים שנולדו בשנת 1915, ונבדקו בגיל 95 (סה"כ 1,584 קשישים).

הקשישים עברו סדרה זהה של בדיקות ומבחנים, שכללו בין היתר: מבחן מיני מנטל (mini mental – מבחן סטנדרטי להערכה קוגניטיבית), בדיקה של פעילויות חיים יום יומיות (ADL – activity of daily living – שאלון קצר שנועד להעריך פעילות עצמאית באכילה, שתייה, הרגלי הגייניה וכדומה),  והערכה של כוח פיזי (מבחן אחיזה, עמידה מישיבה בכסא, מהירות הליכה).

החוקרים גילו, שעדיף להיות קשיש היום מאשר להיות קשיש בעבר. למרות שגיל הקשישים שנבדקו בשלב הנוכחי היה גבוה במקצת מהקשישים לפני עשור, עדיין המדדים הבריאותיים והקוגניטיביים שלהם היו טובים יותר.

ראשית, הסיכוי להגיע לגיל 93 היה גבוה יותר ב- 28% בקשישים שנולדו בשנת 1915 לעומת הקשישים שנולדו ב – 1905. תוצאות בדיקת המיני-מנטל של הקבוצה החדשה היו טובות יותר, כאשר ההבדל היה בעל משמעות סטטיטסית מובהקת.

לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות במדדים של כוח פיזי, אבל ממדי התפקוד (ADL) היו, שוב, טובים יותר בקשישים שנולדו ב – 1915. אין ספק, שנתוני המחקר הצביעו על ממצאים חד משמעיים – הקשישים של היום בריאים יותר בגופם ובמוחם מהקשישים באותו גיל, שחיו אך לפני עשור.

נראה, שהטענות שמועלות לעיתים אינן מוצדקות, לכל הפחות על פי תוצאות מחקר זה. הרפואה המודרנית אומנם מקדשת את הארכת החיים, אך יש לה מה לתרום ומה להוסיף גם בנושא של איכות החיים. הקשישים של היום בריאים וחזקים יותר מהקשישים שחיו לפני עשור – וככל הנראה מגמה זו עתידה להתמשך גם בעתיד.

ראו גם:
אימון אישי לפרישה מהעבודה

    קבלו יעוץ אובייקטיבי בחינם בנושא מעבר לדיור מוגן

    לייעוץ טלפוני חינם התקשרו

    077-7715429

    או מלאו את הפרטים:









    הרשמה מאובטחת. פרטיך נקלטים ליצירת קשר תוך כדי שמירה על פרטיותך.

    חייגו עכשיו צרו קשר