היפונתרמיה בקשישים
היפונתרמיה היא מצב בו רמת הנתרן בדם נמוכה, ואופיינית מאוד בקשישים ובאנשים עם מחלות כרוניות. היפונתרמיה מתבטאת בעיקר בבלבול, הופעת בצקות והקאות ומאובחנת על ידי בדיקת דם. הטיפול בהיפונתרמיה מתבצע על ידי איזון זהיר וקפדני של רמת הנתרן בדם באמצעות עירוי נוזלים, ומלבד זאת חשוב לטפל במצב המקורי אשר גרם לבעיה.
כיצד מתפתחת היפונתרמיה?
רמת הנתרן בדם מושפעת מנפח הנוזל (מים) ומכמות הנתרן. כאשר האיזון בין שני המרכיבים האלה מופר, עלולה להתפתח היפונתרמיה אשר מופיעה על רקע 3 מנגנונים:
- היפונתרמיה היפרוולמית – בה נפח הנוזלים גדול מדי, והגוף מכיל יותר מדי מים (מצב האופייני לאי ספיקת כליות).
- היפונתרמיה אאוולמית – מצב בו נפח המים תקין, אך כמות הנתרן בהם נמוכה (מצב האופייני למחלות כרוניות).
- היפונתרמיה היפוולמית – מצב בו נפח המים נמוך, אך גם כמות המלחים נמוכה מאוד (מצב האופייני בעיקר להזעת יתר או לאיבוד נוזלים משמעותי).
הגורמים להיפונתרמיה בקשישים
היפונתרמיה היא הפרעה אלקטרוליטרית שכיחה ביותר, וקיימים לה גורמים רבים:
- שימוש בתרופות – קיימות תרופות שונות, כמו תרופות נגד דיכאון אשר ניתנות לקשישים רבים או תרופות לכאבים, אשר גורמות להשתנה או להזעה מרובה, ויכולות לגרום להיפונתרמיה. בנוסף, קשישים רבים מקבלים משתנים (כמו לדוגמא פוסיד ותיאזיד) אשר יכולים גם כן לגרום לכך.
- אי ספיקת כליות – כאשר הכליות לא מתפקדות כראוי, מתפתח קושי לסלק בצורה טובה את עודף הנוזלים בגוף. כתוצאה מכך, נפח הנוזלים בגוף עולה, רמת הנתרן יורדת ומתפתחת היפונתרמיה.
- אי ספיקת לב – מצב נוסף אשר יכול לגרום להצטברות נוזלים בגוף, וכתוצאה להיפונתרמיה.
- שתייה מוגזמת – במקרים מסוימים, קשישים אשר שותים יותר מדי יכולים לפתח היפונתרמיה. במצבים בהם הקשישים לא מודעים למצבם והשתייה ניתנת להם על ידי מטפל, הסיכוי לכך כמובן עולה.
- שינויים הורמונליים – מאזן הנתרן בגוף תלוי בהשפעת הורמונים שונים, ושינויים הורמונליים יכולים בהחלט לגרום להיפונתרמיה (מדובר על שינויים בהורמונים כמו ADH, בהורמוני האדרנל או בהורמוני התריס, אשר יכולים לגרום לבעיה).
- הקאות או שלשולים – קשישים רבים סובלים מהקאות ושלשולים, וכאשר מדובר בהקאות חריפות ובשלשולים קשים, הגוף מאבד מלחים רבים ויכולה להתפתח היפונתרמיה. מלבד זאת, במקרים מסוימים יכולה להתפתח גם התייבשות, אשר עלולה להסתיים בהיפונתרמיה.
- דיאטה מופחתת נתרן – מבוגרים וקשישים רבים מקפידים על תזונה מופחתת נתרן, על מנת לשמור על לחץ הדם. במקרים מסוימים, בהם מקפידים על כך בצורה מוגזמת מדי, יכולה להתפתח היפונתרמיה קלה.
תסמינים של היפונתרמיה
בהתאם לרמת הנתרן בדם ולמהירות בה הופיע המצב, היפונתרמיה גורמת למספר תסמינים כמו:
- בלבול – אנשים הסובלים מהיפונתרמיה הופכים למבולבלים, מאבדים אוריינטציה ואינם מבינים מה קורה איתם. בסופו של דבר, יכולים להתפתח ירידה במצב ההכרה ולעיתים גם פרכוסים.
- כאבי ראש, עייפות, בחילות והקאות – הירידה ברמת הנתרן יכולה לגרום לתסמינים שונים ולגרום להרגשה כללית רעה, ולכן רופאים רבים יבצעו בדיקת דם אצל קשישים עם תלונות כאלה, על מנת לבדוק את איזון האלקטרוליטים.
הטיפול בהיפונתרמיה
הטיפול בהיפונתרמיה מתבסס על אבחנת הגורם, הסוג ואיזון רמת הנוזלים. במידה ומדובר בהיפונתרמיה עם עודף נוזלים גדול, יש להפחית את רמת הנוזלים, ובמידה ומדובר בסוג אחר לרוב יינתנו נוזלים. איזון רמת האלקטרוליטים יתבצע בזהירות, תוך ביצוע בדיקות דם עוקבות שמטרתן להחזיר את רמת הנתרן לנורמה בצורה טובה.
מצב שכיח בקשישים
היפונתרמיה היא מצב נפוץ ביותר אצל קשישים, בעיקר מכיוון שמדובר באנשים עם מחלות רקע רבות, אשר נוטלים כמות רבה של תרופות. בדרך כלל, הירידה ברמת הנתרן תופיע לאחר החמרת אחת המחלות, או כאשר מתחילים להשתמש בתרופות חדשות. ולכן, יש להיות מודעים לנושא ולאתר אותו בזמן על מנת לספק טיפול מתאים.