קשישים
רבים סובלים משילוב של קשיים ובעיות ככל שעולה הגיל. קשיים אלה כוללים: ירידה תפקודית וקושי בביצוע עצמאי של מטלות יום יומיות, התדרדרות בריאותית במערכות שונות של הגוף ולעתים אף התדרדרות מנטאלית אשר עשויה לכלול דיכאון או תהליך דמנטי.
בשנים האחרונות מפעילות קופות החולים מרפאות גריאטריות אשר מתמחות בהערכה גריאטרית מקיפה לקשישים ובניית תכנית טיפול הכוללת: בדיקה ושיפור ארסנל התרופות שנוטל הקשיש, הערכה בריאותית ותפקודית ומתן אבחנה כוללת למצבו, בניית תכנית טיפול פרה-רפואית הכוללת הפניה לגורמי טיפול ושיקום, כגון שירותי הרווחה ומסגרות המיועדות לקשישים.
מחקר שנערך לאחרונה, ועקב אחר קשישים שעברו הערכה גריאטרית במרפאות הגריאטריות לעומת קשישים שלא עברו הערכה זו מצא, כי קשישים תשושים שעברו הערכה גריאטרית דווחו על מצב בריאות טוב יותר, האטת ההתדרדרות ושיפור באיכות החיים. לעומתם קשישים תשושים שלא עברו את ההערכה לא חוו שיפור, ודווחו על החמרה במצבם ועל איכות חיים ירודה.
מדוע זקוקים קשישים להערכה גריאטרית מקיפה?
החל מגיל מסוים מתחילים קשישים לחוות ריבוי של בעיות בתחומים שונים:
- בתחום הבריאותי: קשישים סובלים מבעיות בריאותיות וגופניות רבות, העשויות לכלול: בעיות לב, בעיות בכלי דם, בעיות בלחץ דם, בעיות סוכר וכולסטרול, בעיות במערכת השתן ועוד. בעיות אלה גורמות לסבל ולפגיעה משמעותית באיכות החיים של הקשיש.
- בתחום התפקודי: כתוצאה מההתדרדרות הבריאותית, חווים קשישים ירידה ביכולת התפקוד ומתקשים לבצע פעולות אותן ביצעו בעבר. פעולות כמו: הליכה, רחצה, אכילה והלבשה הופכות להיות קשות מבעבר. כמו כן יציאה מחוץ לבית לסידורים וקניות הופכת אף היא קשה לקשישים רבים. בעיות ראייה ושמיעה מפריעות אף הן לתפקוד היום יומי.
- בתחום המנטאלי: ישנם קשישים החווים ירידה בתחום הקוגניטיבי ובתחום הנפשי: בעיות זיכרון, קושי בלימוד חומר חדש, ירידה במצב הרוח עד כדי דיכאון, ועוד.
פעמים רבות יש קשר בין בעיות שונות: בעיות בריאות ותפקוד עלולות לגרום לדיכאון. בעיה בריאותית עלולה לגרום לקושי תפקודי, וכן הלאה. לפיכך חשוב כל כך אבחון כולל ומעמיק של איש מקצוע מתחום הגריאטריה, אשר ידע לאבחן את כל סוגי הבעיה מהם סובל הקשיש ולבנות לקשיש תכנית טיפול כוללת אשר תיתן מענה לכל בעיותיו.
המחקר המצוין לעיל בדק את מצבם של קשישים תשושים אשר עברו הערכה גריאטרית וטופלו בהתאם לעומת קשישים שלא עברו הערכה גריאטרית, ובחן את ההשפעה של האבחנה הגריאטרית על מצב הקשיש. כמו כן ראיינו החוקרים בני משפחה ורופאי משפחה שטיפלו בקשישים. המחקר רצה לבדוק את יעילותן של המרפאות הגריאטריות והאבחונים שהן עורכות, ומצא שהאבחונים הוכיחו יעילות ותרמו לקשישים.
מה כלל המחקר?
- ראיונות עם קשישים שעברו הערכה גריאטרית כמה שנים קודם.
- ראיונות עם קשישים שעברו הערכה גריאטרית בזמן המחקר וכמה חודשים אחר כך.
- שני סבבי ראיונות בהפרש של כמה חודשים של קשישים שלא עברו הערכה גריאטרית.
- ראיונות עם רופאי משפחה.
- ראיונות עם בני משפחה.
- סקירת התיקים הרפואיים של הקשישים.
ממצאי המחקר
- קשישים תשושים שעברו אבחון גריאטרי וטופלו בהתאם, חלה האטה בהתדרדרותם התפקודית והמנטאלית, חל שיפור במצב בריאותם והם דווחו על שביעות רצון גבוהה יותר מאיכות חייהם.
- קשישים שלא עברו אבחון, חלה התדרדרות במצבם, והם דווחו על אי שביעות רצון מאיכות חייהם.
- בני משפחה של קשישים שעברו אבחון דווחו על תחושת הקלה בעומס בטיפול בקשיש. בני משפחה של קשישים שלא עברו אבחון דווחו על עומס מתמשך ואף מחמיר.
מסקנת המחקר היא כי אבחון גריאטרי מקיף ובניית תכנית טיפול מתאימה משפרים את מצבו של הקשיש ולכן מומלצים עבורו.