הפטיטיס C היא מחלה שפוגעת ברקמת הכבד. מחולל המחלה הוא נגיף בעל שם זהה כשנכון לכתיבת שורות אלו הנגיף הנ”ל אחראי לארבעים אחוז ממקרי מחלות הכבד הכרוניות בעולם.
בנוסף לכך, הידבקות בנגיף זה מהווה את הסיבה המרכזית והראשית לצורך בניתוח להשתלת כבד. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבמקרים רבים ההדבקה בנגיף זה מובילה למחלת כבד דלקתית כרונית שהורסת את הרקמה הכבדית לאורך השנים.
כיצד נדבקים בנגיף?
באופן עקרוני, אין הבדל בין הידבקות בנגיף בגיל הזהב לבין הידבקות בגילאים אחרים. כל אחד יכול להידבק בנגיף בכל גיל שהוא אם כי ישנו סיכוי רב יותר להידבק במהלך הגיל השלישי כפי שנסביר במאמר זה.
בעבר העברת הנגיף מאדם חולה לאדם בריא התרחשה בדרך כלל דרך מנות דם נגועות אך במחקר שנערך בשנת 2012 התברר שדרך העברה זו כמעט עברה לחלוטין מן העולם הודות לפרוטוקולים הקפדניים של הבדיקות שמבוצעות היום למנות דם. למעשה, נכון לשנה זו שיעורי ההדבקה בעקבות מנת דם מזוהמת היו נמוכים מ- 1:2000000.
כיום מקרי ההדבקה מתרחשים בדרך כלל כתוצאה מחשיפה לדם נגוע על רקע תעסוקתי או רפואי (כמו למשל חולי דיאליזה או אנשי רפואה שנדבקים בעקבות דקירה של מחט נגועה בנגיף).
מה הם התסמינים של הפטיטיס C?
התסמינים השכיחים ביותר של הפטיטיס C כוללים בחילות והקאות, ירידה במידת התיאבון, כאבי מפרקים ושרירים, שיעול ונזלת, כאבי לוע וכאבי ראש ועוד.
לאחר התסמינים הראשוניים מופיעה מחלת הצהבת, שלרוב בעקבות הופעתה נעלמים התסמינים הראשוניים שהוזכרו לעיל. בזמן שהחולה סובל מצהבת הכבד שלו מוגדל, הירידה במשקל ממשיכה, יתכנו כאבי בטן ברביע הימני העליון ובנוסף החולים עלולים לסבול גם מטחול מוגדל, הגדלה של בלוטות לימפתיות בצוואר, חסימה של דרכי המרה ועוד.
כיצד מאבחנים הפטיטיס C?
בבדיקות דם שייעשו לחולים בהפטיטיס C ניתן יהיה לראות עלייה זמנית ברמות של אנזימי הכבד אך לא מדובר על מצב שאופייני רק למחלה זו ולכן לא מדובר על סמן ספציפי למחלה.
האבחנה המדויקת יותר של המחלה נעשית על ידי בדיקת דם שבודקת נוכחות של נוגדנים מיוחדים שנקראים anti-HCV. גם כאן – יש לציין שבחלק מהחולים בדגש על החולים בהפטיטיס חריפה, לא ניתן יהיה למצוא את הנוגדנים הנ”ל.
הבדיקה האמינה ביותר שמסוגלת לאתר את כל החולים היא בדיקת דם שמטרתה לאתר נוכחות של RNA ששייך לנגיף בדם. בדיקה זו למציאת ה- RNA נחשבת לבדיקה הטובה ביותר הזמינה כיום לאבחון של הפטיטיס C.
כיצד מטפלים בחולים?
הרוב המוחלט של אלו שנדבקו בנגיף הפטיטיס C יפתחו מחלת כבד כרונית. מדובר על שמונים וחמישה אחוז מהחולים ולכן ישנה חשיבות עליונה להגיש לחולים טיפול בשלב מוקדם ככל האפשר.
במחקרים עדכניים שנערכו בתחום התגלה כי על ידי מתן טיפול מוקדם ככל האפשר בצורת אינטרפרון אלפא ותרופות אנטי ויראליות באופן אינטנסיבי למשך של עד שנתיים ניתן להוריד את שיעור החולים שיסבלו מהמחלה באופן כרוני.
חשוב להבין שכעשרים וחמישה אחוז מהחולים הכרוניים יסבלו בסופו של דבר תוך עשרים שנה לכל היותר משחמת הכבד. הטיפולים המוצעים לחולם בהפטיטיס C כוללים בעיקר תכשירים אנטי ויראליים ואינטרפרון אלפא.
הסיכון של הפטיטיס C בגיל הזהב
כפי שציינו, חלק ניכר מהחולים שנדבקו בנגיף יפתחו מחלה כרונית בכבד בעקבות ההידבקות וכרבע מהם יסבלו תוך עשרים שנה מאי ספיקת כבד. במחקרים רחבי היקף שניסו לבחון את גורמי הסיכון לחלות במחלה מתקדמת וכרונית התגלה כי אחד מגורמי הסיכון הוא גיל מבוגר.
בנוסף לכך, ככל שעובר יותר זמן מההדבקה, כך הסיכון לחלות במחלה קשה בכבד גבוה יותר. אם אין די בזה, הרי שמחלות רקע נוספות מגבירות אף הן את הסיכון לכך שההדבקה תהיה מלווה בהתפתחות של מחלה חמורה.
בנוסף לכל שהוזכר לעיל, המחלה מסוכנת במיוחד עבור חולים בגיל הזהב כיוון ששכיחות התת תזונה בקרב אוכלוסייה זו גבוהה לאין שיעור מאשר בקרב האוכלוסייה הכללית וכפי ששמתם לב, התסמינים של המחלה באים לידי ביטוי בעיקר במערכת העיכול. ההקאות, הבחילות, הירידה במשקל ואובדן התיאבון יכולים רק להגביר את תת התזונה בחולים ובכך לסכן את בריאותם באופן מיוחד.
אז מה ניתן לעשות?
נכון להיום, אין עדיין בנמצא חיסון שיכול למנוע את ההדבקה. מדובר על נגיף שמתרחשות בו מוטציות רבות במהירות עצומה ולכן טכנית לא ניתן לחסן את האוכלוסייה נגדו עדיין. ההמלצה לאוכלוסייה באופן כללי היא שלא לחלוק מברשות שיניים, קוצצי ציפורניים או סכיני גילוח עם אנשים שנושאים את הנגיף בדמם. כמו כן, ההמלצה לרשויות הבריאות היא להקפיד על סינון קפדני ככל האפשר במנות הדם.
