זוגיות עם חולה אלצהיימר

אחד התרחישים הקשים ביותר אותם גורמת מחלת האלצהיימר, היא כאשר אדם החולה במחלה נמצא בבית אבות, ובתוך הבלבול ואובדן הזיכרון, הוא או היא מוצאים חברות חדשה עם אדם אחר שאינו בן או בת זוגו. האתגר הקשה ביותר אותו מציבה מחלת האלצהיימר הוא איבוד היכולת של אדם לזהות את בני זוגם. ברגע שההכרה נעלמת, מדובר בתהליך קשה מאוד עבור החולה ובן או בת זוגו.

מומחים מתחום הרפואה מציעים תובנה המסבירה כיצד פועל מוחם של חולי אלצהיימר שבונים קשרים חדשים עם בני המין השני, כיצד משפיעה המחלה על בני זוגם וכיצד ניתן להתמודד עם המחלה המפרידה בין בני זוג.

אלצהיימר בבית האבות

מחלת האלצהיימר היא מצב הגורם לבעיות בזיכרון, חשיב, התנהגות ונקשרת אף לדיכאון. בסופו של דבר, משפיעה המחלה על יכולת האדם לעבוד, לעסוק בפעילויות יומיומיות רגילות, ולשמור על יחסי הזוגיות שלו. גם אם תרחיש זה אינו קורה לעיתים תכופות, יש להתמודד עם התופעה בהבנה ואמפתיה.

חולי אלצהיימר שנמצאים בבית אבות, מתעוררים במיקום מוזר, בו הם אינם מכירים איש, אינם יכולים להבין את סביבתם, ואולי אפילו את השפה בה אנשים סביבם מדברים. אם הם פוגשים מישהו אחר שמדבר באותה השפה ונראה אבוד כפי שהם מרגישים, הם יוצרים עם האדם הזה קשר באופן טבעי. הסברה הרפואית להתנהגות זו היא כי חולי אלצהיימר, אפילו בהגדרת הסיעוד הביתי, ממשיכים לחפש חברות וידידות.

שינויים במערכת היחסים בעקבות אלצהיימר

בן הזוג של חולה אלצהיימר מוצא את עצמו מקבל תפקיד חדש במערכת היחסים שלו, בעת התדרדרות מצבו של בן או בת הזוג. החולה אינו מסוגל יותר לבצע משימות מסוימות, כגון לטפל בתקציב החודשי, לשלם מיסים, לטפל בעניינים שוטפים הקשורים למטלות משק הבית, והוא נבהל מהצורך בקבלת החלטות חשובות בעצמו.

על בן הזוג של אדם החולה באלצהיימר להיות מוכן לשינויים אלו. יש לאתר מסמכים פיננסיים ומשפטיים, דוגמת פוליסות ביטוח חיים, רכוש, קרנות פרישה ועוד, זמן קצר לאחר שבן הזוג אובחן במחלה. יש לפנות אל המשפחה, החברים אנשי מקצוע או ארגונים קהילתיים על מנת לקבל סיוע במידת הצורך.

אינטימיות במערכת יחסים עם חולה אלצהיימר

יתכן ואדם מרגיש צער עצום בעקבות השינויים במערכת היחסים שלו. בהתחשב בירידה הקוגניטיבית של בן או בת הזוג, יתכן שלא תהיה יותר אפשרות לחוות את אותה אינטימיות רגשית ופיזית שהייתה חלק ממערכת היחסים בעבר.

אנשים החולים במחלת האלצהיימר חווים שינוי בדחף המיני שלהם. דיכאון יכול לגרום לעניין מופחת במין, כמו גם מחלות גופניות ונטילת תרופות מסוימות. היבט זה משותף גם לבני הזוג של חולי האלצהיימר המטפלים ביקיריהם ומאבדים את החשק המיני בשל דרישות הטיפול הסיעודי, המעבר הרגשי הכרוך משותף אינטימי לשותף שיש לטפל בו, והשינויים באישיותו של בן הזוג עקב ההתקדמות של דמנציה. אין להרגיש אשמה אם המשיכה המינית עם בן הזוג השתנתה. ניתן למצוא דרכים חדשות לחיבור בזוגיות.

תקשורת עם בני משפחה וחברים

אדם שבן או בת זוגו חלה במחלת האלצהיימר, עשוי להרגיש מבודד חברתית, כי המשפחה והחברים שלו יכולים לסגת ממערכת היחסים שלו, או שיש לו זמן מועט ביותר לבלות איתם. המשפחה והחברים נוטים להסס לבלות זמן עם חולה אלצהיימר ובן או בת זוגו, מתוך החשש שלא ידעו מה לעשות או לומר. הם גם אינם יכולים להבין את השינויים בהתנהגות הנגרמים על ידי המחלה, או אולי אינם מסוגלים לקבל את עובדת התקיימות המחלה.

יש לקחת את היוזמה ליצירת קשר עם המשפחה והחברים ולהסביר שגם אם מחלת האלצהיימר של בן הזוג שינתה את החיים בדרכים מסוימות, עדיין קיימת הערכה לידידות ולתמיכה. יש ליידע אותם מראש אודות כל שינוי פיזי או רגשי של החולה ולספק הצעות לדרכי תקשורת איתו ואיזו פעילות ניתן לבצע ביחד.