טיפול בזריקות נגד ניוון מקולרי תלוי גיל

ניוון מקולרי גילי (Aged Macular degeneration או בקיצור AMD) הוא מחלה נפוצה, שעלולה לגרום לעיוורון בגיל המבוגר. מעריכים שכשליש מהאוכלוסייה מעל גיל 75 סובלים ממחלה זו. במחלה, שינויים ניוונים המופיעים ברשתית העין ובחלק האחורי של העין מובילים לירידה בראייה.נהוג לחלק את המחלה לשני שלבים עיקריים: שלב יבש ושלב רטוב. בשלב היבש החולה בדרך כלל לא סובל מסימפטומים כלשהם, ואין פגיעה בראייה.

עם זאת, על הרשתית מופיעים משקעים קטנים, הקרויים "דרוזן". בשלב הרטוב מופיעה צמיחה של כלי דם מתחת למרכז הרשתית (המקולה) ודימומים קטנים פוגעים בחדות הראייה. בנוסף, מופיע עיוות של צורות (סימפטום המכונה מטאמורפוסיה). התדרדרות של השלב הרטוב יכולה להוביל לעיוורון.

הטיפול הקיים לניוון מקולרי גילי

עיקר הטיפולים הקיימים היום בניוון מקולרי תלוי גיל פועלים בשלב הרטוב של המחלה. בשלב היבש ככל הנראה תוספת של ויטמינים נוגדי חמצון שמעכבת את התקדמות המחלה. בשלב הרטוב, קיימים מספר טיפולים שנועדו למנוע את צמיחתם של כלי הדם באזור הרשתית. הטיפול הנפוץ ביותר עד לעת האחרונה היה טיפול בלייזר לרשתית. בטיפול זה צורבים באופן מקומי כלי דם חדשים שנוצרים בחלק האחורי של העין, וכך מונעים דימומים ודליפה מכלי הדם שיכולים לגרום לנזק לרשתית ולראייה. לאחרונה, הטיפול החדש המוצע לחולים כולל זריקות של אווסטין.

מה הוא אווסטין?

אווסטין (Avastin), היא תרופה חדשה לטיפול בניוון מקולרי גילי. תרופה זו אושרה לשימוש בישראל לפני כחמש שנים. טיפול תרופתי זה מוכר מתחום אחר לגמרי ברפואה – הטיפול האונקולוגי בחולי סרטן. תרופה זו מיוחדת בפעילותה כנגד צמיחת כלי דם (החיוניים גם לגידולים ממאירים). במחקר מדעי רפואי בסיסי שבוצע, התגלה שהגוף מעודד יצירתם של כלי דם חדשים על ידי ייצור חומר שנקרא VEGF- Vaso Endothelial Growth Factor (חומר מעודד גדילת אנדותל).

חומר זה נקלט בקולטנים מיוחדים על פני תאים המצפים כלי דם (תאי אנדותל), וגורם להם להתחלק וליצור כלי דם חדשים. במצבים של מחסור בזרימת דם (איסכמיה), בדומה למצב המופיע במחלת הניוון המקולרי הגילי, נוצר חומר זה בעודף, וכלי דם חדשים משפרים את זרימת הדם לאזור. אווסטין הוא נוגדן חד שבטי (מונוקלונאלי) שנקשר לפקטור הגדילה של כלי הדם (VEGF), ובכך מונע את האיתות של הגוף ליצירתם של כלי דם חדשים. פעילות זו יעילה, למשל, במניעת אספקת דם וחומרי תזונה לגידולים ממאירים. עם זאת, הטיפול בתרופה זו ברפואת עיניים איננו קשור לסרטן כלל וכלל.

טיפול באווסטין לניוון מקולרי גילי

מכיוון שאחת הסיבות העיקריות לפגיעה בראיה בניוון מקולרי גילי היא צמיחת כלי דם חדשים מתחת לרשתית, הטיפול באווסטין יעיל ביותר למניעת התקדמותה של מחלה זו בשלב ה"רטוב" שלה. התגלה שזריקות מקומיות של אווסטין לתוך גלגל העין יכולות לסייע מאוד בעצירתה של המחלה ובמניעת עיוורון אצל מבוגרים.

למעשה, הטיפול המקובל בניוון מקולרי איננו אווסטין אלא תרופה דומה מאוד, הקוריה לוסנטיס (Lucentis). תרופה זו מהווה גם היא נוגדן חד שבטי הנקשר ל – VEGF, אך בניגוד לאוסטין היא בעלת זרוע קישור אחת בלבד. החברה המייצרת תרופה זו משווקת אותה במחיר גבוה בהרבה ביחס לאווסטין, שהשימוש בו במקרים אונקולוגים נפוץ באופן יחסי.

עם זאת, מכיוון שמדובר בתרופות דומות מאוד, ומחירה של האווסטין נמוך בהרבה, משתמשים בו לעיתים תכופות כתחליף לטיפול בלוסנטיס. כיום, הטיפול בלוסנטיס איננו מאושר באופן מלא ואיננו כלול לגמרי בסל הבריאות, אם כי ברור שטיפול זה יעיל ביותר כנגד ניוון מקולרי. טיפול ביולוגי זה כנגד ניוון מקולרי פתח אפשרויות חדשות לחולים ושיפר מאוד את מצבם – ייתכן שבעתיד הקרוב תרופות דומות והבנה מעמיקה יותר של המחלה (שכרגע רב בה הסמוי על הנגלה) ישפרו את הטיפול הרפואי הניתן לחולים, ויבטיחו להם עתיד טוב יותר .