טנטון היא תופעה הבאה לידי ביטוי בשמיעה של צלילים או רעשים ללא שום מקור חיצוני. בדרך כלל מדובר ברעשים בעלי אופי מונוטוני מאוד, הנשמעים בעיקר כאשר הסובלים מטינטון נמצאים בסביבה שקטה במיוחד.
כך לדוגמה רבים מהסובלים מטינטון שומעים את הרעשים סמוך מאוד להירדמות, כאשר הם שוכבים בדממה במיטתם. כתוצאה מכך, אחת הבעיות החמורות שיכולה להתפתח על רקע הטינטון היא הפרעת שינה מסוגים שונים.
באופן עקרוני טינטון יכול להתפתח בקרב בני כל הגילאים וזאת כיוון שישנו מגוון רחב של גורמים שיכולים להוביל להתפתחות של טינטון. כך לדוגמה גם ילד קטן שיעמוד בסמוך לפיצוץ עוצמתי, עלול לסבול מטינטון והדבר נכון גם לגבי אנשים בריאים לחלוטין שפשוט ירו באקדח מבלי להשתמש באוזניות או אטמי אוזניים לצורך העניין.
עם זאת, חשוב להתייחס לנושא הטינטון בקרב בני גיל הזהב באופן מיוחד וזאת כיוון שישנם מספר גורמים הרלוונטיים במיוחד בגילאים מבוגרים ובנוסף הבעיה עלולה להשפיע בחומרה רבה בעיקר על קשישים, כפי שנסביר בהמשך מאמר זה. להרחבה על טנטון באתר ear
מה הם הגורמים להתפתחות של טינטון, הרלוונטיים בעיקר עבור קשישים?
חשוב להבין ראשית כי גיל מבוגר מהווה גורם סיכון עצמאי לסבול מטינטון וזאת כיוון שבמהלך ההזדקנות מתרחשים תהליכי בלייה ברקמות הגוף השונות, כשבין היתר מדובר בתהליכים ניווניים המתרחשים בחלקי האוזן השונים, שיש בהם כדי להגדיל את הסיכוי לטינטון. מעבר לכך, אחד הגורמים המרכזיים לטינטון הוא חשיפה ממושכת לרעשים חזקים ולפיכך ככל שהחשיפה ממושכת יותר, כך הסיכוי לסבול מטינטון גבוה יותר בהתאמה.
גורמים נוספים הרלוונטיים בעיקר לבני גיל הזהב הם לדוגמה שימוש ממושך בתרופות שונות (בדגש על תרופות כימותרפיות, תרופות אנטיביוטיות ואספירין), מחלות דלקתיות, הצטברות של שעווה בתעלת השמע ועוד.
מדוע מדובר בתופעה המהווה סיכון בעיקר עבור קשישים?
אמנם מדובר בתופעה שיכולה לפגוע בצורה חמורה ביותר באיכות החיים של הסובלים ממנה ללא קשר לגילם, אך אין ספק שהיא פוגעת בצורה קשה במיוחד בקשישים, בין היתר מהטעמים הבאים:
- הטינטון לא אחת מלווה בסחרחורות, המעמידות את הקשיש בסיכון לנפילות, חבלות ושברים בעצמות.
- הטינטון יכול להחמיר בעיות פסיכיאטריות קיימות. כך לדוגמה בקרב קשישים קיימת שכיחות גבוהה במיוחד של דיכאון וטינטון יכול לגרום לדיכאון באופן עצמאי, כך שלא אחת נוצר אפקט סינרגטי בין הטינטון להפרעה הקיימת.
- הטינטון גם יכול לגרום להחמרה של בעיות רפואיות קיימות, שכן הוא גורם בין היתר לחולשה ולהפרעות שינה, התורמות אף הן להיחלשות מערכות הגוף השונות ולקושי בהתמודדות עם בעיות רפואיות קיימות.
חשיבות הגשת הטיפול לקשישים הסובלים מטינטון
למרות כל הכתוב לעיל, עדיין קשישים רבים נמנעים מלפנות לקבלת טיפול מסיבות שונות, כשבין היתר ישנם רבים החוששים מכך שיונחו להרכיב מכשירי שמיעה, שכן הם רואים במכשירי השמיעה מעין סמל לתחילת אובדן התפקודים הבסיסיים של הגוף. כמו כן, ישנם קשישים רבים המאמינים שמדובר בתופעה בלתי נמנעת הקשורה להזדקנות ולפיכך אין טעם לפנות לקבלת טיפול.
חשוב להבין שבמקרים רבים מאוד הטיפול בטינטון פשוט מעין כמוהו וכולל לכל היותר שינוי של הטיפול התרופתי למשל. עם זאת, לא אחת מדובר בטיפול מורכב המערב מספר אנשי מקצוע מתחומים שונים. בין אם מדובר בהתחלה של טיפול ארוך ומורכב ובין אם מדובר בטיפול פשוט וקצר מועד, קיימת חשיבות עליונה להתייחס מבחינה רפואית לבעיה וזאת כיוון שהיא עלולה ללכת ולהחמיר ולפגוע באיכות החיים של הסובלים ממנה בצורה קשה.
כמו כן, לא אחת מתברר כי התופעה מהווה עדות למצב רפואי מסוכן הדורש התייחסות בשלב מוקדם ככל האפשר (לעתים למשל מתברר כי המקור לטינטון הוא בגידול סרטני באזור האוזן או הצוואר, המכיל כלי דם רבים במיוחד).
כיצד מטפלים בטינטון בקשישים?
אם ידוע הגורם הראשוני לבעיה, על ידי טיפול בו ניתן לגרום להיעלמות הטינטון, כך שאם מקור הבעיה בגידול סרטני באוזן, הרי שבדרך כלל הסרת הגידול תגרום להיעלמות הטינטון. עם זאת, לא אחת מדובר בבעיה ללא גורם ברור אחד ואז לרוב הטיפול יתנהל בהתאם למודל הנוירופיזיולוגי. לפי מודל זה נוצרת במוח של הלוקים בטינטון התניה שלילית כלפי הטינטון, הגורמת להחמרת הבעיה, לסבל ולמתח רב במערכת האוטונומית והלימבית.
לפיכך, מטרת הטיפול לפי מודל זה היא למנוע את ההגברה של הטינטון ולהפחית את רמת המתח שהוא יוצר. השיטות הפועלות בהתאם למודל הנוירופיזיולוגי הן למשל טיפול קוגניטיבי התנהגותי שמטרתו לשנות את עמדותיו של המטופל ביחס לטינטון, שיטות הרפיה שונות דוגמת תרופות מרגיעות או דמיון מודרך, שיטת TRT שמשלבת בין גירוי שמיעתי, תיקון השמיעה ופגישות ייעוץ והכוונה, טיפולים אלטרנטיביים שונים כמו דיקור סיני או שיאצו ועוד.
הטיפול בטינטון מותאם לכל מטופל ומטופל באופן אישי בהתאם לגורם שהוביל להתפתחות הטינטון, בהתאם לתסמינים הספציפיים מהם הוא סובל, בהתאם למידת ההיענות שלו לטיפול, לאופן שבו הבעיה משפיעה על איכות החיים שלו, בהתאם למחלות הרקע הנוספות מהן הוא סובל ועוד.