ירידה קוגניטיבית קלה

מרגע היוולדנו אנו לומדים כל יום משהו חדש – איך לקרוא, איך לדבר, איך להתבטא, איך להביע רגשות, איך לזכור, מה לזכור לאורך טווח ארוך ומה לטווח קצר, כיצד לקבל החלטות נכונות והגיוניות, כיצד לפתור בעיות בחברה ובגיל מבוגר יותר בעיות מהותיות ולעיתים אף הרות גורל.

כל התהליכים הללו ותהליכים אחרים דומים, כגון: חשיבה, תפיסה, הבנה, למידה, דעות, אמונות, גישות, כוונות, התנהגויות, קשב, זיכרון, יצירתיות, הסקת מסקנות, קבלת החלטות ופתרון בעיות נקראים: קוגניציה.

גיל הזקנה – הידרדרות קוגניטיבית

ככל שהאדם מתבגר, מתרחשים באופן טבעי שינויים הן בפיזיולוגיה של הגוף, המוח, הנפש והקוגניציה. בגיל הזהב עולה השכיחות, שהאדם יחוש שחלה ירידה בתהליכים קוגניטיביים שונים, תחילה אולי ירגיש קצת הפרעות בזיכרון הקצר, יהיה קשה לו להבין דברים מורכבים ומסובכים, יהיה קשה לו ללמוד דברים חדשים ולזכור אותם לטווח ארוך, אך בהמשך, גם עקב הפיזיולוגיה וגם עקב מחלות כרוניות, ישנה נטייה לירידה בקוגניציה. המחלות השכיחות בגיל הזהב אשר גורמות לירידה בקוגניציה נקראות: דמנציה (דמנציה וסקולרית, דמנציה עם גופיפי לואי), אלצהיימר.

לעיתים אין האדם חש בשינויים הללו, אלא הסביבה הקרובה אליו ובני משפחתו, מתחילים להבחין בשינויים תחילה קלים ובשלבים מאוחרים יותר, המשפחה שמה לב, שהקשיש אינו אותו אדם שהכירו, הוא אינו מודע יותר לעצמו או לסביבתו, הוא אינו יודע מי הם, איזה יום היום, איזה שנה וכדומה.

כאשר בני המשפחה והסביבה מתחילים להרגיש בשינויים במצב הקוגניציה, יש לגשת לרופא המשפחה או לפסיכוגריאטר, על מנת לאבחן את הבעיה ולמצוא דרכי טיפול הולמים ומתאימים על פי חומרת המצב.

אבחון

הערכת תפקוד קוגניטיבי תעשה על פי רוב באמצעות מספר שאלונים וכלים שונים, כגון: MMSE או השאלון של פייפר להערכת מצב נפשי (Short Portable Mental Status Questionnaire), או המדד לדירוג דמנציה ((Dementia Rating Scale של בלסד ועמיתיו.

המבחן השכיח והנפוץ ביותר הוא ה-MMSE- שאלון מיני מנטל. מבחן זה מורכב ממספר שאלות העובדות על תהליכים קוגניטיביים שונים, כל שאלה מקבלת ניקוד, כך שמקסימום נקודות= 30, אדם בריא לרוב מקבל ציון של 29-30 ואדם אשר סובל מירידה קוגניטיבית, יקבל ציון נמוך. בחולי דמנציה יהיה ניתן לראות ירידה משמעותית בתוצאות המבחן משנה לשנה (כל שנה התוצאה תפחת ב3 נקודות).

דמנציה

במרבית המקרים, בעיקר באנשים מעל גיל 70, האבחנה תהיה ירידה קוגניטיבית עקב מחלת הדמנציה. שכיחות מחלת הדמנציה בזקנים מתחת לגיל 70 עומד על 10%, כאשר השכיחות עולה פי 4 עד 40% ויותר בגיל 85.

אבחון המחלה יעזור למטופל בכך שהרופא יכול למצוא לו טיפול מתאים אשר יעזור לתסמיני הדמנציה להאט את קצב ההתפתחות ולתת לקשיש עוד מספר שנים של חיים בהירים וטובים לפני שהוא מאבד את עצמו ודעתו.

נכון להיום, אין בנמצא תרופה או טיפול מסוג כלשהוא אשר יכול למנוע או להפסיק לאלתר את המחלה, הטיפולים המוצעים הינם טיפולים אשר עוזרים להאט את קצב התפתחותה בלבד. לצערנו הרב, יעילות הטיפול בדמנציה, פוחתת עם התקדמות המחלה. ניתן לסייע במניעת המחלה באמצעות אימון מוחי על ידי קריאה, למידה, שימוש באינטרנט, על ידי אכילה נכונה וצריכת ויטמינים חיוניים, וכן על פי מחקרים, גם על ידי התעמלות השומרת על בריאות המוח.

הפרעות קוגניטיביות קלות – סוגים

נמצא שקיימים מספר סוגים של הפרעה קוגניטיבית קלה, הכוללים:

• הפרעה קוגניטיבית קלה אמנסטית (אמנזיה), הפרעה זו מאופיינת בירידה בתהליכים הקוגניטיביים באופן קל יחסית , כאשר ההפרעה מורגשת בעיקר בפעילות הזיכרון.
• הפרעה קוגניטיבית קלה בתחום אחד של אי-זכירה (Single Nonmemory Domain MCI)
• הפרעה קוגניטיבית קלה רב-תחומית (Multiple Domain MCD)

הטיפול בירידה הקוגניטיבית תלויה בסיבה הראשונית: מחלת אלצהיימר, דמנציה, גידול או פשוט הזדקנות וניוון טבעי ופיזיולוגי של הגוף. הטיפולים המוצעים אינם מפסיקים את המחלה, אלא מאיטיים את הידרדרות התסמינים.