אבחון ליקויים קוגניטיביים בחולים מבוגרים

אבחון ליקויים קוגניטיביים בחולים מבוגריםהזדקנות האוכלוסייה העולמית נחשבת לאחת התופעות הדמוגרפיות המשמעותיות ביותר במאה השנים האחרונות, כשמטבע הדברים גם בישראל האוכלוסייה הולכת ומזדקנת.

השכיחות של ההפרעות הקוגניטיביות עולה עם ההתקדמות בגילאים וכפועל יוצא מכך, ניתן להבחין בעלייה במספר הקשישים החיים בישראל, המתמודדים עם ליקויים קוגניטיביים ודמנציה. רק כדי לסבר את האוזן נציין כי לפי הידוע לנו כיום, שכיחות הדמנציה בישראל עומדת על 16.7 אחוז.

למרות השכיחות הגבוהה, לפי ההערכות העדכניות כ-50 אחוז מהחולים אינם מאובחנים כראוי והגורמים לכך רבים: בין היתר הסיבה לכך נעוצה בחוסר יכולת של הרופאים ובני המשפחה לזהות את הביטויים הראשונים של ההפרעות הקוגניטיביות וכן בחוסר זמן של הרופאים להשקיע באבחון הבעיות.

מדוע חשוב לאבחן ליקויים קוגניטיביים בשלב מוקדם?

בשל העובדה שישנו מגוון רחב של טיפולים שיכולים לסייע לסובלים מליקויים קוגניטיביים, ישנה גם חשיבות רבה לאבחון המוקדם של הליקויים השונים.

הטיפולים השונים יכולים להקל את מידת החומרה של התסמינים, להאט את קצב ההתקדמות של מחלות הפוגעות ביכולות הקוגניטיביות, לחזק את היכולות הקוגניטיביות הקיימות ובאופן כללי להפחית מאוד את הסבל של הקשיש ושל בני משפחתו.

יש לציין בהקשר זה כי נכון לכתיבת שורות אלה אין עדיין מספיק הוכחות לכך שישנו צורך לבצע בדיקות סקר לכלל האוכלוסייה לצורך איתור מוקדם של קשישים הסובלים מדמנציה. לעומת זאת רבים ממליצים לבצע בדיקות סקר לקשישים המפגינים סימנים כאלו ואחרים שיש בהם כדי להעלות את החשד להידרדרות קוגניטיבית.

כיצד מעריכים את רמת התפקוד הקוגניטיבי בקשישים?

תפקוד קוגניטיבי בקשישים מעריכים כיום באמצעות מבחנים נוירו-פסיכולוגיים שונים. מבחנים אלה בודקים מגוון מיומנויות ומאפשרים לרופא לקבל מידע בנוגע ליכולות הקוגניטיביות השונות של הנבדק. בין היתר מדובר על יכולות שפתיות, שיום, זיכרון, תכנון וארגון, שימוש בתבניות מוטוריות, שיפוט, קשב וריכוז ועוד.

המבחנים השונים שנמצאים היום בשימוש דורשים לא מעט זמן ובנוסף דורשים מיומנות הן בביצועם והן בפענוח התוצאות. אי לכך מבחנים אלו מבוצעים בעיקר במרכזים שלישוניים, כשלדוגמה מדובר במרפאות זיכרון.

יחד עם זאת ישנו מגוון רחב של מבחנים קצרים ופשוטים שיכולים לשרת היטב את רופא המשפחה להערכת המצב הקוגניטיבי של המטופל, גם בתנאים של חוסר זמן. יש רק לציין כי מבחנים אלה מיועדים לסיקור ראשוני בלבד. להלן מספר דוגמאות לסוגי המבחנים הנמצאים כיום בשימוש לצורך זה:

  • Mini-mental state examination (MMSE) – מיני-מנטל הוא מבחן קצר יחסית הנמשך בין חמש לעשר דקות בלבד. סך הכול כולל המבחן שבעה סעיפים: התמצאות בזמן, התמצאות במקום, קליטה של שלוש מילים, קשב וחישוב, חזרה על שלוש מילים, העתקת מצולעים ויכולות שפתיות (שיום, חזרה על משפט, קריאה וביצוע פקודה וכתיבת משפט).
  • Clock drawing test (CDT) – באמצעות מבחן ציור שעון מבצעים סקירה ראשונית של יכולות הניהול. המבחן כולל דרישה אחת בלבד: צייר שעון אנלוגי המכוון לשעה 11:10. במהלך המבחן יש לבדוק כיצד הנבדק מבצע את המשימה ומובן שגם יש לבדוק האם הנבדק הצליח להשלים אותה.
  • Mini-cog– במבחן מיני-קוג, הנמשך שלוש דקות בלבד, מבקשים מהנבדק לשנן שלוש מילים ולאחר מכן לבצע את מבחן ציור השעון. בתום מבחן ציור השעון, הנבדק מתבקש לחזור על שלו המילים שהתבקש לשנן בתחילת המבחן. עמידה במבחן ציור השעון מזכה את הנבדק בשתי נקודות וכל מילה שהצליח לשנן מזכה אותו בנקודה נוספת. בסיום המבחן מסוכמות הנקודות ובהתאם לניקוד, קובעים את הסבירות לכך שהנבדק סובל מהפרעה קוגניטיבית: נבדק שהשיג עד שתי נקודות נמצא בסבירות גבוהה להפרעה קוגניטיבית ונבדק שהשיג בין שלוש לחמש נקודות, נמצא בסבירות נמוכה להפרעה קוגניטיבית.
  • The Montreal cognitive assessment (MoCA) – מבחן זה כולל 14 שלבים שבהם בוחנים את יכולות הזיכרון לטווח קצר של הנבדק, את יכולת ההפשטה שלו, את שטף הדיבור שלו, את יכולת ההתמצאות שלו במקום ובזמן, את רמת הקשב והריכוז ועוד.

פורסם בקטגוריה תפקוד. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *