הגיל המבוגר טומן בתוכו שמחות רבות כמו הגעה לעולם של נכדים, יציאה לגיל פנסיה והשקעה רבה יותר בתא המשפחתי ההולך ומתרחב. יחד עם זאת, הזקנה מביעה עימה גם מספר לא קטן של תופעות ומחלות שקשה לדמיין שיום אחד יקרו גם לנו, אך כדאי להיערך לכך.
פרט למחלות הקלאסיות של הגיל המבוגר כמו מחלות לב ויתר לחץ דם, אנו רואים עלייה בשכיחות של מצבים שונים כמו חוסר בסידן, ברזל, ויטמינים ומינרלים נוספים. חסרים אלו פוגמים ביכולות הגוף לתפקד בצורה מיטבית, יכולת שנפגעת בין כה וכה בשל תהליך ההזדקנות.
מחקר חדש שנערך לאחרונה באורגון, ארה"ב מגלה כי מחסור באבץ מאפיין את הגיל המבוגר ויכול להוות סיכון נוסף לבריאות של אוכלוסיית הקשישים.
אבץ ותפקידיו בגוף
האבץ הוא מינרל הנחוץ לגוף בכמויות מזעריות של 10 מ"ג ליום. יחד עם זאת, הכמות המועטה שהגוף צורך ממנו איננה מעידה על חשיבותו, שכן האבץ משמש אותנו בפעילויות חשובות של הגוף כגון: חלוקה של תאים ותהליכי גדילה, ריפוי של פצעים, שמירה על מאזן חומציות בגוף וכן האבץ מהווה מרכיב חשוב בפעילות התקינה של מערכת החיסון.
בחוסר של אבץ ניתן למצוא סימפטומים רבים, הנפוצים שביניהם הינם: ירידה בחוש הטעם, נטייה ללקות בזיהומים שונים עקב חולשה של מערכת החיסון, נשירת שיער, שלשולים, עייפות כרונית, ריפוי איטי של פצעים ועיכוב התפתחותי בקרב ילדים ותינוקות. אבץ מצוי בכמויות רבות בדגנים, קטניות, אגוזים וזרעים.
המחקר החדש וממצאיו
מדענים מהמוסד האקדמי Linus Pauling שבאורגון ארה"ב ניסו לבדוק כיצד משפיע תהליך ההזדקנות על ספיגת האבץ, והאם שינויים בספיגת אבץ משפיעים או משנים תפקודים חיוניים כלשהם בגוף. החוקרים השתמשו בחיות מעבדה מבוגרות והאכילו אותן במזון המכיל כמויות אבץ זהות לאלה שאוכלות חיות מעבדה צעירות יותר. החוקרים גילו כי כמות האבץ שספגו החיות המבוגרות הייתה פחותה באופן משמעותי.
בבדיקה מעמיקה יותר גילו החוקרים כי הנשאים המשמשים לספיגה והעברה של האבץ ממערכת העיכול אל חלקי הגוף בהם הם נדרשים, אינם פעילים בחיות המעבדה המבוגרות כפי שהם פעילים בקרב חיות המעבדה הצעירות. עוד גילו החוקרים כי בהקשר זה, כמות אבץ נמוכה שנספגת לגוף מהתזונה, גרמה להתפתחות יתרה של מצבים ומחלות דלקתיות בקרב חיות המעבדה המבוגרות.
כאשר בודקים בני אדם ניתן לגלות שככל שהגיל עולה, כך קיימת ירידה ביכולת הגוף להתמודד עם נזקים גנטיים ולתקן ולפצות עליהם, זאת למרות שמידת הנזק רק הולכת ומחמירה. לאנשים מבוגרים קיימת ירידה בפעילות היעילה של מערכת החיסון, והיא מובילה אחריה לנטייה להתפתות מחלות דלקתיות שיכולות בהמשך לפגוע בבריאות הלב ואף לגרום לנטייה מוגברת לחלות בסרטן.
מחקרים קודמים מראים כי בעוד שאין סיבה כי במדינות מפותחות הציבור יסבול ממחסור באבץ, בארה"ב ל-40% מהאוכלוסייה קיים מחסור של אבץ בתזונה. האוכלוסייה הרגישה ביותר למחסור באבץ היא אוכלוסיית הקשישים אך בעיה זו ניתנת לפתירה בקלות רבה על ידי הוספה של אבץ לתזונה. מזונות עשירים באבץ הינם: טחינה, גרעיני דלעת, גרעיני חמנייה, אגוזי קשיו, צנוברים, חומוס, שקדים, דוחן ועוד.
המחקר המצוין לעיל הראה בהמשך כי כאשר חיות המעבדה המבוגרות קיבלו תוספת אבץ גבוהה פי 10 לתזונה שלהן, רמת הדלקת בהן חזרה להיות במידה דומה לזו של חיות מעבדה צעירות. נכון להיום, ההמלצה לצריכת אבץ היא זהה לצעירים וקשישים, אולם החוקרים ממליצים לשקול הוספה של תוספי תזונה בכדי להחזיר לגוף הקשיש את האבץ שחסר לו – 11 מ"ג ביום לגברים ו – 8 מ"ג ביום לנשים.
חשוב לציין כי צריכה של כמויות אבץ גדולות מידי יכולה להזיק לבריאות ולמנוע ספיגה של מינרלים חיוניים אחרים, ועל כן יש להימנע מצריכת אבץ מעבר ל- 400 מ"ג ביום.