מיגרנה

מיגרנה או צדעת, הינה כאב ראש הנחווה בצד אחד של הראש. כאב ראש זה, פעמים רבות, יכול להביא לשיתוק וחוסר יכולת להתמודד אתו ולהמשיך בפעילות החיים התקינה. הסיבות למיגרנה יכולות להיות רבות, אולם נראה כי ההסבר הביולוגי שולט בכולן, ולא הסברים פסיכוסומטיים שהיו מקובלים בעבר.

למרות שגם כיום המיגרנה נקשרת לאורח חיים לקוי ולחוץ, נראה כי הגורם לה הוא דלקת כימית סביב כלי הדם במוח.

המיגרנה יכולה להופיע באופן הדרגתי, מכאב ראש קל ברקה או במצח, ועד כאב ראש קשה ומשתק. ללא טיפול בשלביה הראשונים, תוכל המיגרנה להישאר אף מספר ימים. היא יכולה להופיע ללא סיבה כלל, או לאחר מאמץ גופני ולחץ מכל סוג שהוא.

בשלב החריף של המיגרנה, תיתכן ירידה בתפקוד הכללי. מיגרנה בגיל הזהב, מסוכנת שבעתיים, מפני שכל בלבול או הסחת דעת, יכולה להוביל לנפילות או אובדן שליטה מסוג אחר.

מיגרנה בגיל הזהב – שכיחות

המיגרנה נפוצה יותר בקרב נשים, ויש המייחסים אותה למחזור ההורמונלי הנשי. משום כך, נדיר למצוא את המיגרנה בזמני הריון ולאחר גיל המעבר. נהוג לחשוב כי 20% מהנשים יחוו מיגרנה וכ-10% מהגברים. אולם לא כל הנשים  חוות את הירידה בכאב, כאשר הן מגיעות לגיל המעבר או אף למעלה מכך.

מיגרנה בגיל הזהב יכולה להופיע עקב מצבי לחץ מסוימים כמו נדודי שינה, עצירות, כאבי אגן או סוגי מזונות שונים. מקור המיגרנה אינו נפשי, אולם הוא יכול להתעורר עקב גורמים אלה.

גם אם הגורמים המדויקים אשר יובילו להתקף לא ידועים עד סופם, שיטות הטיפול נעשות יעילות עם השנים. תסמיני מיגרנה בגיל הזהב יהיו דומים לאלה אשר נחוו בגיל צעיר יותר ובנוסף לכאב ראש בצד אחד של הראש יכללו בין השאר רגישות לאור ורעש, בחילות והקאות, שיבוש המשך הפעילות השגרתית.

טיפול במיגרנה

מטרת הטיפול הראשוני במיגרנה היא להפסיק את ההתקף או להוריד מחומרתו. במקרה של מיגרנה קשה, הטיפול ייעשה בתרופות מסוג טריפטנים. נטילת התרופות חייבת להיעשות תחת פיקוח רפואי צמוד.

טיפול בגיל הזהב, חייב לקחת בחשבון את כלל התרופות הנלקחות, על מנת למנוע מצב של התווית נגד בין תרופתיות. תרופות שכיחות יותר של משככי כאבים יוכלו לטפל בהתקף מיגרנה קל עד בינוני. אולם גם טיפול זה חייב להיות מפוקח מבחינה רפואית ולוודא את יעילותו ובטיחותו.

לאחר הטיפול בשלב החריף של המיגרנה, יש לטפל במקור המשוער. על הסובל ממיגרנה להקפיד על שעות שינה סדירות ותזונה בריאה ומאוזנת. כמו כן, כאשר מופיעה מיגרנה בגיל הזהב, יש לבדוק את כל מגוון הגורמים אשר יכולים לגרום למצב זה, לרבות יתר לחץ דם, דיכאון או בעיות וסקולריות חריפות אחרות.

כמו כן, טיפולי רפואה משלימה יכולים להיות מועילים במקרי מיגרנה בגיל הזהב, כמו למשל שיאצו, רפלקסולוגיה או דיקור סיני. כמו כן, נמצא כי מדיטציה יכולה אף היא לעזור במניעה.

מחקרים אחרונים בתחום

מחקר שנעשה בזמן האחרון הוכיח כי ישנו קשר בין מיגרנה לכאבי אגן כרוניים אשר אופייניים לגיל המבוגר. המחקר קבע כי רוב הנשים אשר סובלות מכאבי אגן כרוניים יסבלו גם ממיגרנות (שבע מתוך עשר).

אחת ההשערות לכך היא שנשים אשר סובלות מכאב כרוני אחד, ייטו להיות רגישות יותר לכאבים מסוג אחר. מחקר נוסף שנעשה על דרכי הטיפול במיגרנה מצא כי לקיחת משככי כאבים בתדירות גבוהה מדי יכולה להחמיר את חומרת ההתקפים ותדירותם.