נפילות בקרב קשישים

 מניעת נפילות קרב קשישיםנפילות בקרב קשישים הן הסיבה הבריאותית השכיחה ביותר שגורמת לאיבוד התפקוד העצמאי. כאשר לוקחים בחשבון את השכיחות ואת ההשלכות, נפילות היא בעיה רפואית רצינית עבור אנשים מבוגרים, בדומה להתקפי לב ושבץ מוחי.

לנפילות בקרב קשישים ישנם מספר גורמים, ביניהם גורמים גופניים, התנהגותיים, גורמים הקשורים לפעילות הקשיש וכאלו הקשורים לסביבה.

כיום קיימת חשיבות רבה לחיזוי ואף למניעה של נפילות קשישים. ישנה התייחסות מועטה לטווח הגילאים, למחלות, למגבלות האופייניות בזקנה ולמגוון הרחב של הגורמים לנפילות, תוך ניסיון להימנע מפגיעה באיכות החיים ובעצמאות התפקודית של הקשיש.

באופן כללי ניתן לומר שנפילות חוזרות בקרב קשישים מעידות על תשישות, הפרעות בתנועה ונוכחות של מחלות כרוניות ואקוטיות.

נפילות בקרב קשישים – השלכות רפואיות

לנפילות קשישים ישנן השלכות רפואיות חמורות, הפוגעות ביכולת התפקוד שלהם, כמו שבר צוואר הירך, אשר החלמתו אורכת זמן ממושך.

על פי החברה האמריקאית לגריאטריה וההנחיות החדשות של החברה הבריטית במניעת נפילות בחולים או באנשים מבוגרים מאז שנת 2001, נקבע שכול ההתערבויות במניעת נפילות צריכות לכלול מספר דברים חשובים הכוללים פעילות גופנית ומספר תפיסות והערכות חשובות שצריך להשתמש בהם, כמו נושא הפחד מנפילות וכן היכולת לתפקד או להוציא לפועל את הפעילויות היומיומיות.

ההנחיות החדשות שיצאו לאחרונות צריכות להיות אקט מניעתי אינטגראלי במערכת הבריאות ובגישת הטיפולית באנשים מבוגרים ובקשישים.

הקווים המנחים החדשים שיצאו בזמן האחרון קובעים שרופאים ושאר אנשי הצוות הרפואי צריכים לקבוע האם החולים המבוגרים שלהם נמצאים בסיכון לנפילה על ידי כך שישאלו אותם האם הם נפלו לאחרונה, או למשל האם יש להם אי יציבות כזאת או אחרת שהופיע לאחרונה או שקיימת באופן קובע.

בנוסף, אנשי הצוות הרפואי צריכים לחפש נוכחות של בעיות רפואיות ידועות, כגון חולשת שרירים, יציבות נמוכה או לחץ דם נמוך שיורד לרמות נמוכות יותר בעמידה. במידה ולאותם חולים מבוגרים יש את אחת מן הבעיות הללו, אז הם צריכים לקבל את הטיפול המפורט באותן הנחיות. אולם אם לא נמצא בקרב אותם קשישים עדות לבעיות שצוינו, אז  אין צורך בהתערבות רפואיות על  פי ההנחיות ואין צורך לסכנם.

מניעת נפילות בקרב קשישים – הנחיות חדשות

ההנחיות החדשות מתמקדות בכמה מוקדים עיקריים:

  • התערבות רבת פקטורים הכוללת פעילות גופנית עבור שיפור היציבות ואימוני הליכה ומתיחות. דוגמא טובה לאימון כזה היא פעילות טאי צ’י או תרפיה גופנית אחרת.
  • מדרסים מותאמים אישית יכולים לסייע ביציבות ובשיווי המשקל של הגוף.
  • הסתגלות סביבתית בכדי להוריד על גורמי הסיכון גם בבית וגם בפעילות היומיומית השגרתית.
    ניתוח למחלת הירוד במקרים שבהם הדבר מתבקש, אולם הם מומלצים כנגד התערבות של בהיבט של הראייה כגישה פרטנית.
  • הורדת רמת התרופות, למרות כמות התרופות שרשומה (בשנת 2001 הייתה זו ההמלצה הזו עבור אלו שמקבלים לפחות ארבע תרופות) עם תשומת לב קונקרטית לתרופות אשר משפיעות על המוח, כגון תרופות נגד דיכאון ותרופות היפנוטיות.
  • התמקדות בהעלאת לחץ דם וטיפול בדופק לא תקין או קצבי לב שאינם שגרתיים.
  • על פי מחקרים נמצא כי ריטלין לקשישים מסייע במניעת נפילות, בכך שהוא משפר את יציבותם של הקשישים.

פורסם בקטגוריה תפקוד, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.