ניוון מקולרי תלוי גיל
תקופת גיל הזהב הינה תקופה מלאה בשינויים פיזיולוגים, הגוף אינו מתפקד כמו פעם וניתן להרגיש זאת אפילו בפעולות הפשוטות והבסיסיות של חיי היומיום. אנשים בני 50 פלוס, עלולים לחלות בניוון מקולרי תלוי גיל. מחלת עיניים זו נחשבת לגורם מספר אחד לעיוורון בקרב האוכלוסייה הכללית בעולם המערבי, ונמצאת בשכיחות של 1.2% מהאוכלוסייה הכללית מעל גיל 50 לוקים בה.
כמו כן, נמצא ש- 25% מהאוכלוסייה הכללית מעל גיל 65 לוקים בה. וככל שהאדם מתבגר כך קיים סיכון רב יותר לחלות במחלה ו-33% מהאוכלוסייה הכללית מעל גיל 75 לוקים בה.
ניוון מקולרי תלוי גיל מתרחש כאשר הפוטורצפטורים בעיניים נפגעים ואינם יכולים לתפקד כראוי. לפוטורצפטורים יש תפקידים רבים וחשובים, אחד מהם הוא לאפשר ראייה ברורה. ניוון מקולרי תלוי גיל הינה מחלה כרונית אשר מתקדמת לאיטה ופוגעת בפעילות הפוטורצפטורים עד לשלב בו הם מפסיקים לעבוד והאדם הופך לעיוור.
גורמי סיכון – ניוון מקולרי תלוי גיל
נשאלת השאלה האם ניתן למנוע את המחלה? התשובה אינה חד משמעית, אך נמצא שבהורדת גורמי סיכון בשליטה, ניתן למנוע במקרים מסוימים את התפרצותה, אך חשוב לציין, שקיימים גורמי סיכון, שלא בשליטת האדם.
גורמי הסיכון להתפתחות ניוון מקולרי תלוי גיל כוללים: תורשה והיסטוריה משפחתית, גיל אדם מעל 50, שכיחות גבוה יותר בקרב נשים, יתר לחץ דם, מחלות לב, חשיפה לחומרים מזהמים, חשיפה גבוהה לרדיקליים חופשיים המסוכנים לגופנו, תזונה לא מאוזנת ובריאה ועישון סיגריות.
ניוון מקולרי תלוי גיל – סוגים
המחלה מאופיינת בשני סוגים עיקריים: הסוג ה"יבש" והסוג ה"רטוב".
- הסוג היבש: הינו הסוג השכיח יותר, אשר מתרחש ב85% ממקרי המחלה. כאמור, המחלה אינה אקוטית אלא כרונית וגורמת לאובדן ראייה הדרגתי לאורך שנים רבות. הסוג היבש מתרחש כאשר משקעים בצבע לבן או צהוב מצטברים באזור המקולה במרכז העין. משקעים אלו נקראים דרוזן (Drusen). ככל שיש יותר דרוזן, כך גוברת פעילות הרדיקלים החופשים אשר פוגעים בסופו של דבר ברשתית העין. פגיעה ברשתית העין גורמת לפגיעה בתפקוד הפוטורצפטורים בעין.
- הסוג הרטוב: סוג זה של המחלה מתרחש רק ב15% ממקרי המחלה ונחשב לשלב קשה, מכיוון שגדלים כלי דם בלתי תקינים מתחת לרשתית העין, אשר גורמים לדליפת נוזלים, דם, כלי דם ושומנים לתוך רשתית העין. הנוזלים הללו מפריעים וגורמים להפרעות ראייה, העלולות להידרדר בסופו של דבר לעיוורון. כ-90% מהחולים מאבדים את ראייתם.
אבחון ניוון מקולרי תלוי גיל
אבחון ניוון מקולרי תלוי גיל, לרוב נעשה בהדרגה. אנשים אשר להם היסטוריה משפחתית, יצטרכו להיות יותר עם היד על הדופק ולגשת באופן קבוע לבדיקות רפואיות לראייה. במרבית המקרים, האבחון הראשוני נעשה על ידי האדם עצמו אשר שם לב לשינויים בראייה. העיניים מרצדות ומתאמצות יותר בקריאה, צפייה בטלוויזיה, עבודה מול מחשב וכדומה. כאשר אדם ער לשינויים אלו, הוא צריך ללכת להיבדק אצל רופא מומחה לעיניים.
על מנת לאשש את האבחנה, הרופא יבצע מספר בדיקות רפואיות הכוללות: הסתכלות על רשתית העין דרך אמצעי עזר. בנוסף, יערוך הרופא צילום פלורוסצאין, צילום אינדוציאנין ירוק (ICG) , בדיקת OCT) Optical Coherence Tomography) אשר תראה מהי עובי הרשתית ומהו מידת הדימום.
טיפול בניוון מקולרי תלוי גיל
הטיפול תלוי בסוג הניוון מקולרי תלוי גיל. בסוג ה"יבש" ניתן לטפל בעזרת תרופות וויטמינים (כגון: ויטמין C, ויטמין E) אשר יעזרו להפחית את הנזקים אשר נגרמו מהשתחררות הרדיקלים החופשיים (לדוגמא: אבץ, בטא קרוטין, נחושת).במחקר רחב היקף שנעשה לגבי ניוון מקולרי, נמצא כי ניתן למנוע עיוורו ןבגיל מבוגר באמצעות טיפול בויטמינים. הויטמינים מונים את המעבר מן השלב היבש לרטוב. בסוג ה"רטוב" ניתן לטפל בעזרת טיפולי לייזר Photodynamic Therapy. קרן הלייזר תצרוב את כלי הדם המדממים. טיפולים תרופתיים אחרים כוללים: טיפול חדשני בזריקות של אווסטין (Avastin), לוסטניס.