נפילות קשישים ממוקמות גבוה מאוד ברשימת הסיכונים המאפיינים את האוכלוסייה המבוגרת. התופעה, שהשכיחות לה בישראל היא
אחת הגבוהות בעולם, עלולה לגרום לשורה ארוכה של נזקים עבור החווים אותה: כאבים עזים, שברים, אשפוז ממושך בבית החולים, ירידה בתפקוד העצמאי ובכושר הניידות, השלכות נפשיות לא נעימות ובמקרים מסוימים גם נכות קבועה ומוות.
המשמעות של כל אלו היא פשוטה: עלינו להבין מדוע קשישים הם מועדים לפורענות מהבחינה הזו, ובעיקר כיצד ניתן להקטין את הסיכון ולשפר את בטיחותם. החדשות המעודדות הן שיש לא מעט דרכים להגשים את המשימות החשובות האלה.
זה מתחיל בהגברת המודעות ומזעור סיכונים
כמו הרבה מצבים רפואיים ובריאותיים אחרים, גם במקרה של נפילות מבוגרים חשוב כצעד ראשון להבין את ממדי התופעה, הגורמים לה והפתרונות האפשריים. ככל שאצל מבוגר מסוים מופיעים יותר גורמי סיכון – והגורמים האלה עלולים להיות ירידה בשיווי המשקל, חולשה ודלדול שרירים, שינויים במבנה השלד, קושי קוגניטיבי, ירידה בחושים וכן הלאה – כך עליו לנקוט משנה זהירות, וכך חשוב לבצע התאמות שונות עבורו.
הטכנולוגיה בהחלט יכולה להיכנס לתמונה במאבק שלנו בנפילות קשישים. כך למשל אפשר להזכיר מנגנון מתוחכם של ניבוי נפילות – כלומר קשישים הנמצאים בסיכון מוגבר לחוות נפילות – באמצעות בינה מלאכותית. האבחנה הזו מאפשרת להתאים פתרונות שונים באופן ספציפי עבור האדם, במטרה לשפר את הבטיחות שלו.
ברור שיש עדיין מקום רב לשיפור, אחת הבעיות בטיפול בקשישים בישראל היא היעדר כוח אדם מספק (אחים ואחיות, רופאים גריאטריים וכן הלאה). הדבר מונע זיהוי מוקדם של גורמי הסיכון ומקשה על מתן טיפול הולם ומהיר לאדם המבוגר.
השלב הבא: התאמת סביבת המחיה לאדם המבוגר ולמגבלותיו
אחד הצעדים ההכרחיים בדרך להקטנת הסבירות לנפילות הוא ביצוע התאמות בסביבת המגורים והמחיה של האדם המבוגר. זה מתחיל עם כל אותם אמצעי בטיחות שאנחנו מצפים לראות בביתם של הקשישים ובמוסדות המיועדים לגיל השלישי: החל מאמצעי התניידות כמו קביים, כיסא גלגלים או קלנועית, דרך מעקות ופריטי בטיחות אחרים ועד לארגון ולתכנון מוקפדים של סביבת המגורים. כך לדוגמא הקפדה על עיצוב שישאיר את אזורי המעבר הפיזי בבית ריקים מחפצים, שימוש בחומרים שאינם מחליקים (למשל מרצפות) וכן הלאה.
הסיכון לנפילות קשישים עולה פעמים רבות כאשר האדם המבוגר צריך לבצע פעולה גופנית הנחשבת למורכבת בהתחשב במצבו הפיזי, הקוגניטבי או אפילו הנפשי. כשכל עלייה או ירידה במדרגות הופכת לסיכון מוחשי, אם לוקחים דוגמה נפוצה, התאמות דוגמת התקנת מעלית או מעלון נעשות מובנות מאליהן.
חתירה אקטיבית לשיפור מצבו הגופני של הקשיש
טעות נפוצה של מבוגרים רבים, ולעיתים גם של בני משפחותיהם, היא לקחת את הסיכונים לנפילות כעובדה מוגמרת. טיעונים דוגמת “ככה זה כשמזדקנים” או “הזיקנה מכוערת” עלולים להנציח את הבעיה ולהשריש אותה, במקום למנוע אותה ולטפל בה. השורה התחתונה, שכל אחד ואחת מכם צריך לשנן, היא שיש כיום מגוון דרכים לשפר את מצבו של הקשיש במישורים השונים ולהקטין את הסיכונים לנפילות ולצרות אחרות.
נקודת ההתחלה בדרך לטיפול היא אבחון מצבו של הקשיש, במטרה לראות כאמור היכן נמצאים גורמי הסיכון. אפשר וחשוב לעבוד על אינספור היבטים בחייו של האדם המבוגר, למשל באמצעות חיזוק שרירים, תרגילים לשיפור היציבה, הגדלת טווחי התנועה וכן הלאה. טיפולי פיזיותרפיה נכנסים ברוב המקרים לתוכנית הטיפולים, כאשר בכל מקרה חשוב להקפיד להיות פעילים גופנית ככל שניתן, למרות הקשיים. לכך ניתן להוסיף פתרונות אחרים משדה המשחק הקונבנציונלי או אפילו האלטרנטיבי (רפואה משלימה).
לקריאה נוספת:
Falls in the Elderly – NCBI
Important Facts about Falls – CDC