קשישים רבים מוגדרים כיום כ”נפגעי נפש”, וזאת למרות שההגדרה הזו עשויה להופיע גם אצל אנשים צעירים פי כמה. העיקרון המרכזי הוא שנפגעי הנפש באשר הם ניצבים בפני התמודדות שאינה פשוטה עם המצב, מוגבלים מבחינה נפשית (או אפילו פיזית) וזקוקים לכן לסיוע רחב ככל שניתן. בשנים האחרונות הורחבה תמונת הסיוע לנפגעי הנפש, ובכלל זה קשישים, כאשר המסגרת העיקרית בה הדבר ניתן היא סל השיקום. השירות מסובסד על ידי משרד הבריאות וניתן בפועל על ידי גורמים שונים: חברות, יזמים וכן הלאה.
סל השיקום לנפגעי נפש מיועד בעיקרו לתושבים בוגרים אשר על פי תקנות הביטוח הלאומי, הוגדרו עבורם לפחות 40% נכות עקב סיבות נפשיות (בפועל, תביעה לקצבת נכות או פנייה לפסיכיאטר יעידו על כך). התנאי המהותי השני הוא המצאת אישור מטעמה של ועדת השיקום האזורית על קבלת השירותים הניתנים במסגרת הסל.
התאמת סל שיקום לכל קשיש נפגע נפש
עיקרון מפתח בסל השיקום לקשישים נפגעי נפש הוא ההתאמה המלאה של הסל למאפייני ולצרכי האדם הספציפי, כך שאפשר לטעון שאין סל שיקום אחד אשר דומה למשנהו. הקשיש נפגע הנפש והגורם המטפל בו (בית חולים פסיכיאטרי, מוסד שיקומי, מרפאת בריאות נפש וכדומה) מרכיבים יחדיו את התוכנית. יש שורה ארוכה של שירותים וזכויות הכלולים במסגרת הסל, כך שיש להשקיע מחשבה באופן המושכל בו מרכיבים את הסל. הדבר נעשה בפועל, בכל אופן, רק לאחר האישור הראשוני של סל השיקום.
קצרה היריעה מלפרט כאן באריכות על כל אחת מהזכויות שעשויות להרכיב את סל השיקום לקשישים נפגעי הנפש. החלוקה נעשית לכמה תחומים הרלוונטיים לחייהם שלהם. אם הקשיש טרם יצא לפנסיה, הוא עשוי לקבל באמצעות הסל מסגרת תעסוקה שיקומי, השתלבות במקום עבודה מן המניין דרך תעסוקה נתמכת, סיוע, תמיכה וליווי בפתיחת עסק (פחות רלוונטי בדרך כלל עבור בני גיל הזהב) ועוד.
בתחום הדיור, הרלוונטי יותר לרוב בני גיל הזהב, כולל הסיוע קבלת הפניה למסגרת מגורים מוגנת, לרבות דיור מוגן או הוסטל, תוך מימון של הפעילויות השיקומיות באותו מוסד. חשוב לשים לב שההוצאות עבור הדיור עצמו כן חלות על האדם המבוגר, אך מנגד נמנע ממנו התשלום עבור סל השיקום והליווי באותו מוסד. קשישים המתגוררים בגפם יכולים להשתמש בסל על מנת לקבל החזרים עבור רכישת ציוד ראשוני, בכוחו לסייע להם רבות בהתנהלות השוטפת.
זכויות אחרות שעשויות להיכלל בסלי השיקום הן סיוע בהשלמת השכלה, השתתפות במועדונים חברתיים, טיפולי שיניים, סבסוד רכישת ציוד ייעודי מקרן השיקום שהעמיד משרד הבריאות בתחום ועוד.
ממי ניתן לקבל סיוע?
המסע להשגת זכויות בגיל מבוגר עלול להיות עמוס שלבים וחסמים ביורוקרטיים, והדבר נכון גם במקרה של סל השיקום עבור בני גיל הזהב. כדי להפוך את החיים לפשוטים יותר, וגם על מנת לקבל סל שירותים המותאם באופן ראוי לאדם הספציפי, אפשר להיעזר במומחים שונים. ההחלטה לגבי סל ספציפי תיעשה בוועדה ייעודית, אליה מגיע האדם המבוגר יחד עם הגורם המפנה – עובדת שיקום או עובדת סוציאלית. במסגרת הוועדה בוחנים את מצבו של האדם המבוגר ומתאימים לו את “חליפת” הזכויות מבין הרשימה שהוזכרה מעלה.
במסגרת הסל קיימת אופציה לקבל מתאם טיפול, שתפקידו הוא להעניק ייעוץ, הדרכה וליווי בשאלת ההתאמה של הסל ואופן המימוש שלו. מרכזי ייעוץ האמונים על סיוע לגיל הזהב יוכלו אף הם להיכנס לתמונה, כאשר יש מקרים בהם הסיוע הזה אינו כרוך בתשלום כלל. מרכז המידע שלנו מספק את השירות החשוב הזה.