כתיבת ספר זיכרונות

כתיבת ספר זכרונותכל אדם נוצר עמו זיכרונות מעברו. יכולים אלה להיות זיכרונות חיוביים או זיכרונות שליליים, או גם וגם. החיים טומנים בחובם חוויות רבות, ואנשים מעוניינים לשתף אחרים ולקבל אמפתיה.

חיי האדם הם אוסף של סיפורים ייחודיים ומרגשים, ששייכים לו בלבד. אנשים מעוניינים לספר את מה שאירע להם, אך לא תמיד מסוגלים לעשות כן, מבחינה רגשית. לחשוף סיפורים אישיים אינו דבר פשוט כל כך.

לפעמים כתיבת ספר זיכרונות היא תחליף נהדר לסיפורים שבעל פה. כוחה של הכתיבה הוא רב. באמצעותה אפשר לבטא דברים ולהוציאם החוצה באופן מוחשי, ולתת עדות ייחודית על סיפור חיים אישי, מבלי לראות את תגובת האדם השומע.

תהליך כתיבת ספר הזיכרונות

לפני שניגשים לכתיבה חשוב לארגן בראש ממה להתחיל, אילו פרטים כדאי להכניס ואילו לא, והאם סדר הדברים יהיה כרונולוגי או לא. כתיבת ספר זיכרונות הינה דבר אישי וייחודי לכל אדם, ורק הוא יחליט כיצד ייכתב הספר, מתי ואילו דברים ייכתבו.

מלבד העניינים הטכניים הקשורים בכתיבת ספר זיכרונות, זהו תהליך רגשי משמעותי. כשאדם מחליט לכתוב ספר זיכרונות, עליו להיות מודע לעובדה שהוא עתיד לעבור תהליך אמוציונאלי מלא כוח, סבלנות ומשמעת עצמית.

בעת הכתיבה הוא ייזכר בדברים שקרו, יעלה דמעה כשיכתוב על דברים כואבים ויתרגש מאוד בכתיבת דברים מרגשים. לא פעם עלולים לצוץ קשיים רגשיים כשניגשים לכתוב על אירועים כואבים שקרו בעבר, אך בסוף, תהליך הכתיבה מביא לשחרור הרגשות שהיו עצורים במשך כל השנים, כשהכותב לא שיתף בסיפוריו. בעת הכתיבה קל יותר להוציא הכול החוצה ובסוף להוריד את הדברים הפחות רלוונטיים או הפחות רצויים.

כתיבת ספר זיכרונות תורמת לא רק לכותב, אלא גם לקשריו עם משפחתו. אם בעבר הוא נמנע מלספר, בתהליך הכתיבה הוא יכול להתייעץ ולקבל דעות, ובסוף הכתיבה, המשפחה תוכל לקרוא ולהיות שותפה מלאה בכל ההיסטוריה האישית שלו.

פעולת הכתיבה

לא כולנו התברכנו בכישרון כתיבה יצירתי, אך אין זה אומר שאנחנו לא יכולים לכתוב ספר זיכרונות. אפשר להתייעץ ולהיעזר בקרובים, או להיעזר באיש מקצוע. ישנם כמה דברים חשובים שכדאי לדעת, לשם כתיבה מוצלחת:

  • התרומה- ספרי זיכרונות יכולים לתרום במגוון תחומים, לכן כדאי שהכותב ישאל את עצמו מהי מטרת ספר הזיכרונות. המטרה תנתב לו את הדרך וכך הוא יחליט מה להכניס, מה לסנן וכיצד לנסח.
  • ראשי פרקים- בטרם ניגשים לכתיבה, כדאי לערוך ראשי פרקים שינתבו את התהליך מבחינת מבנה הסדר, מה יבוא לפני מה. כך פשוט יותר לכתוב.
  • תקופה- בכדי להקל על התהליך, כדאי להחליט מראש בתקופה מתמקדים ובאילו חוויות. ללא תיחום התקופה, עלולים “ללכת לאיבוד”, מכיוון שכל הזמן יעלו ויצוצו דברים.
  • סיפור מסגרת- כדאי לכתוב סיפור מסגרת הכוללת בתוכה זיכרונות אישיים השייכים לתקופה בה מתמקדים. כך הספר יהיה עלילתי ולא ימסור מידע עובדתי ו”יבש”.
  • ללא נוסחאות- הכותב החובבני נוטה לחקות סגנונות ספרותיים, מה שעלול ליצור התנגדות מצד הקוראים. כדאי לשמור על ביטוי האישי.
  • ספרי עזר- זיכרון הכותב אינו תמיד מדויק, ובכתיבת עובדות היסטוריות הוא עלול לשגות, מה שיעמיד אותו בעיניי הקורא באופן לא מחמיא. לכן כדאי לבדוק בספרי היסטוריה ומחקר.
  • מסמכים ותמונות- שילוב של מסמכים ותמונות מאפשר לקוראים להתייחס לפרטים ולראותם בדמיון. רצוי לבחור אותם בקפידה ולא להכניס כל דבר. מומלץ שהכותב יופיע במרבית התמונות, ולסדרן באופן כרונולוגי כשהתאריך מצוין.
  • סיום – הסיום יהיה קצר ותמציתי ולא יכלול דברים מיותרים. ניתן גם לסכם מנקודת מבט אישית, לאור הניסיון שצבר הכותב.

פורסם בקטגוריה תפקוד, בריאות, בריאות הנפש. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.