פגיעה בקואורדינציה בקרב בני גיל הזהב

הקואורדינציה באה לידי ביטוי במספר מישורים, כשבין היתר הקואורדינציה התקינה מאפשרת את התיאום בין היד לעין, מאפשרת את עצם שיווי המשקל, את יכולת ההתמצאות במרחב, את היכולת לשלב תנועות פשוטות לכדי תנועה מורכבת ועוד.

אחת הבעיות החמורות ביותר המופיעה בשכיחות גבוהה בגיל הזהב היא פגיעה בקואורדינציה שעלולה להוביל למגוון רחב של בעיות נלוות.

מה הם הגורמים לפגיעה בקואורדינציה בגיל הזהב?

פגיעה בקואורדינציה יכולה להיגרם כתוצאה ממגוון רחב ביותר של מצבים השכיחים במיוחד בגיל הזהב. להלן חלק מהגורמים המרכזיים:

תזונה לא נכונה – פגיעה בקואורדינציה יכולה להיות תוצאה של תזונה לא מאוזנת שלא מכילה את כל המרכיבים התזונתיים הנחוצים לתיאום בין מערכות הגוף השונות. המקור לפגיעה בקואורדינציה יכול להיות למשל כמות נמוכה מדי של פחמימות וכן חסרים תזונתיים ספציפיים כמו למשל חסר בתיאמין.

תרופות – ישנו מגוון רחב של תרופות שתופעות הלוואי שלהן כוללות פגיעה בקואורדינציה. בין היתר מדובר למשל על ליתיום, טראמאדול, רסיטל, קסניקל ועוד.

מחלות נוירולוגיות – מחלות נוירולוגיות שונות השכיחות יותר בקרב בני גיל הזהב עלולות להוביל בהחלט לפגיעה חמורה בקואורדינציה כמו למשל אלצהיימר ופרקינסון.

היפוקסיה סטגנטית – היפוקסיה הוא מצב רפואי שבו לא מגיע לתאי הגוף מספיק חמצן. היפוקסיה סטגנטית מוגדר כחוסר חמצן שמקורו בבעיית סירקולציה של הדם בגוף.

אלכוהול – השימוש באלכוהול יכול גם כן לפגוע בקואורדינציה של הקשיש.

עלייה בסף הגירוי – עלייה בסף הגירוי החושי היא תופעה טבעית שבאה לידי ביטוי בכל החושים ומהווה חלק מהמהלך התקין של ההזדקנות. ככל שסף הגירוי גבוה יותר, כך הפגיעה בקואורדינציה חמורה יותר.

מה הם התסמינים של פגיעה בקואורדינציה בגיל הזהב?

התסמינים של הפגיעה בקואורדינציה משתנים בהתאם לאופי הפגיעה וכן בהתאם לדרגת החומרה שלה. בין היתר מדובר על התסמינים הבאים:

בעיות קואורדינציה בלשון ובמערכת הבליעה באופן כללי יכולות להוביל לאובדן משקל, השתנקויות, אספירציה, פחד מאכילה, תת תזונה ועוד.

בעיות בתיאום בין היד לעין עלולות להוביל לקושי בניידות ובנהיגה.

בעיות קואורדינציה עלולות להגביר את הסיכוי לנפילות ולשברים בעצמות כתוצאה מכך. הפגיעה בקואורדינציה יכולה להקשות על ההליכה בחושך ואפילו שטיח עבה יכול להוות מכשול רציני להליכה התקינה ולגרום לנפילה.

בעיות קואורדינציה הפוגעות ביציבה ובניידות עלולות להוביל לאורח חיים סדנטרי (יושבני) המקושר עם השמנה, ירידה כללית בתפקוד היומיומי, פגיעה בקשרים החברתיים ועוד.

פגיעה בקואורדינציה בגיל הזהב מקושרת גם עם פגיעה בביטחון העצמי, אשפוז בטרם עת בבית אבות, פגיעה בתפקוד הנפשי ועוד.

כיצד מאבחנים פגיעה בקואורדינציה בגיל הזהב?

אבחון של פגיעה בקואורדינציה בגיל הזהב צריך להתבצע אך ורק על ידי איש מקצוע המתמחה באבחון וטיפול באוכלוסייה המבוגרת כמו למשל פיזיותרפיסט גריאטרי או רופא גריאטר.

תהליך האבחון כולל ביצוע של משימות הדורשות שליטה במוטוריקה עדינה וגסה בנפרד ובדרך כלל במהלך האבחון ינסה המאבחן להתחקות אחר המקור לבעיות השונות. לרוב, אבחון של בעיות קואורדינציה בקשישים מתבצע במסגרת אבחון של מחלות נוירולוגיות או בעיות קוגניטיביות וזאת כיוון שקיים קשר ישיר בין פגיעה בקואורדינציה להידרדרות קוגניטיבית.

כיצד מטפלים בפגיעה בקואורדינציה בגיל הזהב?

הטיפול בפגיעה משתנה בהתאם למקור שלה, למידת החומרה שלה ובהתאם לאופן שבו היא באה לידי ביטוי. בין היתר ניתן לחזק את השרירים על ידי פעילות גופנית, להיעזר בהליכון או במקל, לשנות את התזונה של המטופל על מנת שלא יסבול מחסר תזונתי זה או אחר, לתרגל פיזיותרפיה להגברת התיאום בין האלמנטים השונים במערכת המוטורית ומערכת היציבה ועוד.