פיברומיאלגיה

פיברומיאלגיהחולי פיברומיאלגיה סובלים רבות גם מהתסמינים הפיזיים והנפשיים, גם מאי הבנת הסביבה ולעיתים אף מחוסר הבנת מצבם על ידי הרופאים.

פיברומיאלגיה אינה מוגדרת כמחלה, אלא כתסמונת אשר גורמת למספר רב של תסמינים הן גופניים והן נפשיים אשר דומים למחלות רבות אחרות ולכן אבחנת המחלה לעיתים לא נכונה ובמקום לקבל טיפול המתאים לפיברומיאלגיה, הם מקבלים טיפולים אשר עוזרים רק בחלק התסמינים ולא פותרים את הבעיה הראשית.

להלן מידע על התסמונת באדיבות אתר המידע על תסמונת פיברומיאלגיה

פיברומיאלגיה – תסמינים

פיברומיאלגיה הינה תסמונת התוקפת בעיקר נשים, כ-95% מסובלי התסמונת הינן נשים. המחלה נמצאת בשכיחות של כ-2% מהאוכלוסייה הכללית והיא נפוצה בעיקר בגילאים: 25-55 אך מתרחשת גם בקשישים וגם בילדים.

פיברומיאלגיה הינה תסמונת אשר גורמת לתופעות הבאות: כאב בשרירים ובסיבי רקמות החיבור והגידים. כאבים כרוניים בכל חלקי הגוף ובעיקר בשרירים ובמפרקים, הכאב מתפשט לכל הגוף, אך הוא יכול להיות יותר דומיננטי באזור הראש והכתפיים. הכאב מתואר לרוב על ידי החולים, ככאב שורף, מכרסם, נוקשה, אשר גורם לרגישות גדולה. הכאב משתנה בעוצמתו ובמיקומו בהתאם לשעות היממה, מזג האוויר, המצב הנפשי, פעילות גופנית וכדומה.

תסמינים נוספים של חולי פיברומיאלגיה כוללים: דלקת בבורסה של הבלט הטרוכנטרי בעצם הירך- (trochanteric bursitis) רגישות של הצד החיצוני של הירך. נדודי שינה, עייפות, חוסר אנרגיה, דיכאון, תשישות כרונית, הפסקת נשימה בשינה, התכווצות שרירים בזמן השינה ותסמונת הרגל חסרת המנוח.

כמו כן, מצבי רוח משתנים, קהות חושים, עקצוצים בחלקי גוף, כגון: בידיים זרועות, כפות רגליים, רגליים או פנים, מיגרנה, כאבי בטן, נפיחויות, שלשולים ועצירות, תכיפות יתרה במתן שתן, שינויים זמניים של צבע העור ושינוים והפרעות בהורמונים של בלוטת התריס.

אבחון פיברומיאלגיה

על מנת לאבחן שאדם סובל מתסמונת פיברומיאלגיה, יש צורך לערוך מספר רב של בדיקות רפואיות, כגון: בדיקה רפואית, לקיחת היסטוריה אישית ומשפחתית מדוקדקת, בדיקות דם כלליות וספציפיות (לגילוי הפרשת יתר או תת פעילות בלוטת התריס, קורטיזול ועוד), בדיקות שתן, בדיקות רנטגן ובדיקות הדמיה, וכן עריכת אבחנה מבדלת בכדי לשלול מחלות אשר להן תסמינים דומים לתסמונת הפיברומיאלגיה.

כיוון, שתסמונת פיברומיאלגיה עלולה להיגרם ממגוון רב של  גורמים, יש צורך גם לאבחן מהו הגורם הראשי או מהם הגורמים המשולבים אשר גרמו לבעיה, ולטפל בהם.

גורמי המחלה כוללים: גנטיקה- תורשה, מחלות נפש, מחלות והפרעות בבלוטת התריס, מחלות והפרעות בבלוטת אדרנל – יותרת הכליה, טראומות פיזיות, התעללות נפשית, מינית, פיזית, מחלות כרוניות, מחלות ויראליות ועוד.

טיפול בפיברומיאלגיה

מכיוון, שפיברומיאלגיה היא תסמונת כרונית אשר עד היום לא נמצא לה טיפול הולם אשר יכול לרפא את החולים ממנה, הטיפולים המוצעים הם טיפולים תומכים בתסמיני המחלה, והם כוללים: שינוי אורך חיים, ומאוזנת, פעילות אירובית וגופנית, תזונה בריאה, הידרותרפיה (תרפיה במים), יוגה, מדיטציה, פיזיותרפיה, דמיון מודרך ונטילת תוספי מזון (כגון: ויטמין B ואומגה 3).

טיפולים נוספים בפיברומיאלגיה מתמקדים בהשלמת החסרים ההורמונאליים, כמו: נטילת ההורמון של בלוטת התריס על מנת להשלים את פעילות ההורמון החסר, טיפול הורמונאלי בהורמון T3, טיפול הורמונאלי בהורמון קורטיול, טיפול באצטיל-L-קרניטין והתרופה ליריקה. כמו כן, תרופות נגד דיכאון, תרופות משככות כאבים, תרופות להפרעות שינה, תרופות להרגעת השרירים וכאבי המפרקים וקבוצות תמיכה.


פורסם בקטגוריה מחלות, בריאות, בריאות האישה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.