אחת התופעות הפחות נעימות שעלולות להתרחש בגיל הזהב, היא הופעתן של מחלות עור שונות, כאשר הבולטת ואולי הפחות נעימה שבהן היא פסוריאזיס. למרות שפסוריאזיס נפוצה בעיקר בגילאי 15-30, כ-25% מכלל הסובלים מפסוריאזיס, הם בני גיל הזהב. מטרתו של מאמר זה, הוא לספק לכם מידע שימושי אודות פסוריאזיס בקרב בני גיל הזהב, ואופן הטיפול בה.
ככל שתכירו יותר את מחלת הפסוריאזיס, ותבינו את הטיפולים הקיימים, כך תוכלו להשיג את התוצאות הטובות ביותר עבורכם או עבור בני המשפחה המבוגרים, הקרובים לכם.
פסוריאזיס – מה זה?
פסוריאזיס הוא מצב פיזי המתרחש כאשר תאי העור גדלים מהר מדי, והגוף, שאינו מצליח לעמוד בקצב גדילתם (שעומד על ימים במקום על שבועות), לא מצליח להיפטר מהם, והם מצטברים על פני שטח העור לכדי נגעים בעלי מראה שאינו נעים. את הפסוריאזיס לא ניתן לרפא, והוא נגרם עקב מערכת חיסונית לקויה, תסמין נפוץ בקרב בני גיל הזהב.
תסמיני פסוריאזיס
ישנם מספר סוגים בולטים של פסוריאזיס, אשר מאופיינים במראה שונה של נגע עור. בין סוגי הפסוריאזיס: פסוריאזיס פלאק, פסוריאזיס מוגלתי, פסוריאזיס הפוך ועוד. באופן כללי, פסוריאזיס גורם לכתמי עור עבים ויבשים, על גביהם ישנם קשקשים שעשויים להיות בצבע לבן, כסוף או אדום. נגעים אלו עשויים להתפתח בכל מקום על גוף הקשיש, אך הם נפוצים בעיקר במרפקים, בברכיים, בגב התחתון ובקרקפת.
במקרים שונים, פסוריאזיס יכול גם להשפיע על מראה הציפורניים, והן עלולות לפתח סדקים, להתרחק מן העור ולשנות את צבען לצבע כתום- צהבהב. הפסוריאזיס עצמו יכול להופיע לעיתים רחוקות לאחר תקופת הפוגה, ולעיתים, הוא מופיע שוב ללא סיבה ברורה. לעיתים קרובות, הפסוריאזיס אף נשאר באזורים נקודתיים ואינו נוטה להתפשט.
דלקת פרקים פסוריאטית
מחקרים מצביעים על כך, שאחד מתוך עשרה אנשים הסובלים מפסוריאזיס, יסבלו גם מדלקת פרקים פסוריאטית. דלקת פרקים פסוריאטית עשויה להופיע בפרקי האצבעות, ברגליים, בידיים, מפרקי האגן, עמוד השדרה ועוד. הדלקת אינה נעימה, והחולים בה סובלים מכאבים, נפיחות ומוגבלות בתנועה. במקרים חריגים, עשויה דלקת פרקים פסוריאטית לגרום נזק לגידים ולרצועות השרירים, לעיניים, לאיברי המין, לרמת שומנים גבוהה בדם ועוד.
לדלקת פרקים פסוריאטית יתכנו מספר גורמים אפשריים, כאשר לא ניתן להצביע על העיקרי שבהם. בין הגורמים האפשריים לדלקת: תורשה, נטילת תרופות מסוימות, לחצים נפשיים, מחלות זיהומיות וזקנה.
פסוריאזיס – שכיחות
בישראל, 2-4% מכלל האוכלוסייה סובלים מפסוריאזיס בדרגות חומרה שונות. המחלה נפוצה אצל גברים ונשים באופן שווה, ובעיקר בקרב המוצא האירופאי. פסוריאזיס יכול להופיע בכל גיל, כאשר התפרצות המחלה נפוצה בגילאי 15-30 ו-50-60. מקרב הסובלים מהמחלה, 2% הינם מתחת לגיל שנתיים.
טיפול בפסוריאזיס בקרב קשישים
למרות שאת הפסוריאזיס לא ניתן לרפא, ישנן שיטות טיפוליות אשר יכולות לסייע ולשפר את מצב העור, ויכולות לשלוט על פסוריאזיס. רוב הסובלים מפסוריאזיס צריכים להתנהל בצורה מחושבת על בסיס יומיומי, הכוללת גם שימוש באמצעי זהירות ותרופות. בין הטיפולים הנפוצים לפסוריאזיס בקרב קשישים:
- טיפול מקומי במשחה שמטרתה להרגיע את העור ותחושת הגרד ממנה סובלים הקשישים. עורם העדין של הקשישים נוטה לרגישות יתר ואף לתגובות אלרגניות, ועל כן יש צורך בבחירת משחה מתאימה ושימוש בהתאם להוראות הרופא וההנחיות על גבי תווית היצרן.
- פוטותרפיה – חשיפה לאור UVB לצורך הקלה על התסמינים. טיפול חדשני זה, אינו מומלץ לקשישים הסובלים מסרטן העור או לקשישים שעורם רגיש בעת חשיפה לשמש. שימוש בפוטותרפיה במקרים אלו עלול להחמיר את התסמינים.
- טיפול תרופתי באמצעות סטרואידים, רטינואידים (מבוססי ויטמין A), תרופות מבוססות ויטמין D, methotrexate (מבוסס חומצה פולית), ציקלוספורין ועוד. לא כל התרופות מיועדות לקשישים (למשל, ציקלוספורין עשוי לגרום לתופעות לוואי חמורות, ושימוש ברטינואידים חזקים עשויים לגרום לגרד חזק), ויש להתייעץ עם הרופא המטפל לפני השימוש.
ערנות מוגברת לתלונותיהם של הקשישים, והתייחסות לכאביהם, יכולה לסייע לאבחון פסוריאזיס, ובעיקר, דלקת פרקים פסוריאטית בשלב מוקדם, זיהוי נכון יכול להקל על הטיפול בתסמיני המחלה ולהקל על הקשישים.
