פעילות גופנית משפרת את ביצועי הזיכרון בקרב מבוגרים בגילאי שישים עד שבעים, באמצעות הגברת זרימת הדם למוח. מחקר חדש שנערך בקרולינסקה בשוודיה הראה שפעילות גופנית מסייעת למבוגרים לשפר את הזיכרון.ריצה קלה על הליכון נמצאה כמגבירה את נפח זרימת הדם להיפוקמפוס, אזור במוח החיוני לזיכרון ולמידה. הוא שוכן באזור האונה הטמפורלית מדיאלית, תחת קליפת המוח.
אימון גופני עם חמצן
צריכת החמצן מתגברת עם פעילות גופנית ומסייעת לשריפת שומן ופחמימות, כך שהשרירים מקבלים את האנרגיה הדרושה לתפקודם. רכיבה על אופניים, שחייה, ריצה וריקודים המבוצעים בעוצמה מתונה הם סוגי פעילות אירובית במהלכה בני גיל הזהב מבצעים במקביל תרגילי נשימה הדרושים לאספקת החמצן בגופם.
כלומר, הטבות הפעילות הגופנית נמשכות לטווח הארוך, בניגוד לפעילות אנאירובית כגון אימון כוח וריצה למרחקים קצרים.
לאנשים מבוגרים מומלצת פעילות אירובית
המחקר עקב במשך שלושה חודשים אחר אנשים מעיל גיל שישים, שביצעו פעילות גופנית שלוש פעמים בשבוע על הליכונים, למשך חצי שעה. קבוצת הביקורת ביצעה תרגילי מתיחות שרירים מרגיעים במקום הפעילות האירובית.
שתי הקבוצות נבדקו במהלך התקופה, והחוקרים העריכו את הטבות אימוני הכושר על זרימת הדם להיפוקמפוס, ובדקו את תפקוד הזיכרון שלהם.
שיפור הזיכרון באמצעות שיפור תפקוד מוחי
לארס באקמן, פרופסור למדעי המוח והזדקנות במכון קרולינסקה, שניהל את המחקר, דיווח שרוב המשתתפים שיפרו את תפקודי הזיכרון שלהם בזכות הפעילות הגופנית, והטבות אלו נקשרו לזרימת הדם להיפוקמפוס.
מחקרי המשך הראו שאזור ההיפוקמפוס של המשתתפים גדל, לא בגלל מערך הנוירונים, אלא משום שתאי המוח התנפחו עם זרימת דם טובה יותר וקבלת פלסטיות וסקולרית, היכולת להרחיב וליצור כלי דם חדשים.
קשישים יוצאים להליכה
המחקר עקב אחר 120 מבוגרים פעילים ובריאים, בין הגילאים שישים עד שמונים. המטרה הייתה לגרום להם לקום מהספה ולנוח מהטלוויזיה, ולהתחיל לנוע בקצב שלהם. החוקרים בחנו את תפקוד ההיפוקמפוס, הידוע באחריותו ליצירת זיכרון.
זהו אחד האזורים הראשונים במוח המאובחנים בגילויי ניוון במחלת האלצהיימר, ומחקר מוקדם בבעלי חיים העיד שהפעילות הגופנית מובילה לשינוי תפקודו. החוקרים סרקו את מוח המשתתפים חצי שנה לפני תחילת המחקר ושנה לאחר תום המחקר, והשוו את גודל חלקי המוח במשך תקופת זמן זו.
תרגילי מתיחות וחיטוב לשיפור תפקוד המוח
הם ראו שההיפוקמפוס בקרב קבוצת המשתתפים שביצעה פעילות גופנית, גדל למעשה בממוצע, בהשוואה לירידה בגודל ההיפוקמפוס בקרב קבוצת המשתתפים שביצעה תרגילי מתיחות וחיטוב. המדענים ידעו שגודל אזור מוחי זה חשוב לתפקוד המוחי התקין, וככל שהוא גדול יותר, כך הוא מתפקד טוב יותר.
החוקרים בדקו גם את ייצור חלבון הנקרא BDNF בקרב המשתתפים, היות ורמות גבוהות שלו משויכות להיפוקמפוס גדול וזיכרון משופר. גם תפקודי הזיכרון המרחבי של המשתתפים נבדקו, וזיכרון חלל וכיוון, כולל היכולת לנווט. הם מצאו שככל שההיפוקמפוס גדל, כך השתפר הזיכרון המרחבי.