פציעות ספורט בגיל השלישי
למרות שנראה בימים אלו כי יותר ויותר אנשים בגיל הזהב שומרים על כושר גופני מצוין ודוחפים את קצת יכולתם לביצוע יותר ויותר תרגילים אתלטיים, תהליך ההזדקנות מגיע עם ירידה בלתי נמנעת ביכולת הפיזית.
נושא חשוב לספורטאים בגיל הזהב הוא נושא הפגיעה. מבחינה סטטיסטית, ספורטאים מבוגרים נוטים יותר לפגוע בעצמם מספורטאים צעירים אשר עוסקים באותו סוג ספורט. בצד החיובי, לעומת זאת, נמצא כי מבוגרים אשר עוסקים בפעילות ספורטיבית, נוטים להיות במצב פיזי טוב יותר מהאדם הממוצע. תרגילי חימום ומתיחה זהירים מפחיתים את הסיכוי לפציעה.
שינויים פיסיים אשר נגרמים בגיל הזהב
כאשר מדובר בפעילות ספורט בגיל השלישי, אשר קיימים בו גורמים רבים לסיכון ומחלות, יש להבין את ההיבטים העיקריים אשר עלולים לגרום לפציעות:
לב וריאות – גיל גורם לירידה בקצב לב ובתפוקת הלב המרבית, או בכמות הדם המגיעה אל הלב. שני גורמים אלו עשויים להגביל ביצועים אתלטיים. ההזדקנות גורמת לירידה כללית בנפח הריאות וירידה ביכולת הריאות להעביר חמצן לתוך זרם הדם. משמעות הדבר היא כוח וסיבולת מופחתים באופן כללי.
שרירים – פעילות גופנית בגיל הזהב אינה גורמת לפיתוח סיבי שריר חדשים באותו אופן שהיה בגיל צעיר יותר. בנוסף, עם הגיל מאבד האדם חלק מיכולותיו לשלוט באופן שלם בפעילויות ספורטיביות או להפעיל את שריריו. דבר זה מוביל לאובדן קואורדינציה, כוח וגרימת פציעות.
סוגי פציעות ספורט בגיל השלישי
מערכת המפרקים והשרירים בגיל השלישי זקוקה לפעילות ספורטיבית על מנת למנוע ניוון. יחד עם זאת, יש להקפיד על פעילות ספורטיבית מתונה, אשר כוללת מנוחות, שתייה מספקת ותזונה נכונה.
הסיכונים לפציעות ספורט בגיל השלישי כוללים, בין היתר, את הפעילויות הבאות:
- שחייה ופעילות מאומצת במים
- עבודות גינון מאומצות
- ריצה למרחקים ארוכים
- הרמת משקולות ומכשירי כוח
- רכיבה על אופניים
- ספורט תחרותי.
- סוגים נוספים של פציעות ספורט
כיצד להימנע מפציעות בגיל השלישי?
אמנם, כל אדם אשר עוסק בפעילות גופנית, חשוף לסיכון הפציעה, אך בגיל הזהב, הסיכון להיפצע גדול יותר. על מנת להפחית את הסיכון לפציעות בגיל זה, יש להקפיד על מספר כללי בטיחות:
- חשוב לדאוג לאביזרים וביגוד נוחים ותקינים דוגמת מדרסים, בירכיות, קסדה, מגני אגן, מגני מרפקים וידיים ועוד.
- יש להיוועץ עם פיזיותרפיסט, אורתופד או רופא בנוגע לכשירות הכללית לעיסוק בספורט, על מנת לוודא כי לא קיימת מגבלה בריאותית לעסוק בספורט.
- יש להקפיד על תרגילי חימום ומתיחה זהירים בטרם העיסוק בספורט. יש להתחשב בתסמינים דוגמת כאב ועייפות, אשר מהווים סימני אזהרה.
- יש לדאוג לשתיה מספקת במהלך ולאחר הפעילות הספורטיבית, ולדאוג לשעות מנוחה קבועות.
- ניתן להגביר את עוצמת הפעילות הספורטיבית רק בעשר אחוז אחת לשלושה שבועות, ולשמור על רמת עומס מתון. הגברת הרמה צריכה להתבצע אך ורק בהתאם ליכולת האישית.
- פציעות קלות, דוגמת מתיחת שרירים, נקעים ועוד, נרפאות מעצמן, ובזמן התרחשות פציעות מסוג זה יש להקפיד על חבישה, מנוחה והגבהה, עד להרגעת הכאב והחלמת הפציעה.
- יש לבצע את הפעילות הספורטיבית בהדרגה ולהימנע מהגזמה. מערכות הגוף מסתגלות בקצב שונה לפעילות וחשוב לבצע אותה באופן נכון.
- מומלץ להקפיד על תרגילי גמישות, אימונים אירוביים ואימוני חיזוק באופן קבוע על מנת לשמור על טווח התנועה. יש להקפיד על זמני מנוחות קבועות בין תרגיל לתרגיל.
על פי מחקרים, פעילות ספורטיבית קבועה מקנה נטייה לזהירות, ואנשים ספורטיביים חשופים פחות לפציעות. בנוסף, החוזק, היציבה והקואורדינציה המשופרים, מפחיתים את הסיכון לפציעות ספורט כמו גם לפציעות, נפילות ותאונות רגילות הקשורות לגיל הזהב.