ציסטה
ציסטה היא למעשה מעין שק סגור אשר עטוף בקרום. במרבית המקרים הציסטה מכילה בתוכה נוזלים, אך במקרים מסוימים יכולה להכיל גם סוגי רקמות נוספות כגון נוזל דמי או רקמות מוצקות חלקית. ציסטה יכולה להתפתח כמעט בכל איבר בגוף (שחלות, עור, לבלב, כבד, כיס מרה ועוד).
לעתים הבעיה הינה מולדת ומתרחשת במהלך ההתפתחות העוברית ובמקרים אחרים היא נוצרת במהלך החיים באופן ספונטאני או לאחר תהליך של נזק מסוים לרקמה. בחלק גדול מן המקרים הציסטה עצמה והתכולה שלה, אינן גורמות כל נזק, אך במצבים מסוימים המיקום שלה יכול להיות בעייתי ועלול לגרום לעיוות ופגיעה בתפקוד של ריקמה מסוימת.
סוגי ציסטות
באופן כללי ניתן לחלק את סוגי הציסטות למספר סוגים עיקריים :
- ציסטה פשוטה – מכילה בתוכה נוזל צלול, ללא כל עכירות או מרכיבים מוצקים, צורתה עגולה ומוגדרת. לרוב ציסטות אלו הינן שפיריות והסיבוך העיקרי שלהן עלול לנבוע אך ורק מהמיקום בו הן נמצאות אשר לעיתים יגרום לנזק כתוצאה מגודל הציסטה.
- ציסטה מורכבת – יכולה להיות בעלת צורה לא מוגדרת או להכיל נוזלים עכורים ומרכיבים שאינם נוזליים. במקרים בהם מתגלה סוג ציסטה כזאת קיים צורך בבדיקה מעמיקה יותר.
- ציסטה מדומה (pseudocyst) – מצב בו למעשה דופן הציסטה אינה שלמה, למרות שתכולת השק עומדת בקריטריונים המוזכרים. מצב זה נפוץ בעיקר באיזור הלבלב, ולרוב קורה כסיבוך לאחר דלקת בלבלב.
אבחון ציסטה
בחלק גדול מן המקרים אבחון המצב יהיה מקרי לחלוטין והציסטה תתגלה כממצא בבדיקות הדמייה שנעשו לצורך אבחון בעיה אחרת. במקרים אחרים, הציסטה עצמה תהיה מקור הבעיה וגודלה יגרום לתלונות של חוסר נוחות או כאב מאיזור מסוים.
הבדיקה האולטימטיבית והבטוחה ביותר לאבחון ציסטה הינה אולטראסאונד, אך במקרים מסוימים ניתן להשתמש גם בבדיקת סיטי. במצבים בהם יש צורך לבדוק את תכולת הציסטה והמיקום מאפשר זאת, ניתן לשאוב על ידי מחט מיוחדת את תכולת הציסטה לצורך בדיקות מעבדה.
מיקומי ציסטות
- ציסטות בשחלה – ציסטות אלו מחולקות למספר סוגים, בהתאם למספרן, גודלן ותכולתן. ציסטה פשוטה בשחלה הינה מצב נפוץ אשר נובע מהתפתחות מוגברת של זקיק הבייצית בשחלה, לרוב מצב זה נפתר מעצמו, אך במקרים בהם הציסטה גדולה למדי, היא עלולה להתפוצץ בחלל האגן ולגרום כאב רב לאישה.
בעיה נוספת אשר עלולה להתרחש ושכיחותה נפוצה למדי נקראת "שחלות פוליציסטיות". במצב זה למעשה מתפתחות בשחלות כמות רבה מאד של ציסטות קטנות המכילות בתוכן זקיקי ביציות, למרות הכמות הרבה של הביציות המתפתחות תהליך הביוץ אינו מתרחש ולרוב האישה תתלונן כי המחזור החודשי שלה אינו סדיר.
המצב נגרם בשל חוסר איזון בהורמוני המין הנשיים וגורם לבעיות הורמנליות נוספות כגון שיעור יתר, אקנה ובחלק מן המקרים ירידה בפריון. הטיפול במצב הוא על ידי טיפול הורמנלי (גלולות למניעת הריון)
- ציסטות בכליות – בזהה לשחלות גם בכליות לעיתים מתפתחות ציסטות פשוטות אשר אינן מהוות כל סכנה ואינן דורשות טיפול. אך קיימות מספר מחלות (בעיקר תורשתיות ) המובילות להתפתחות של ציסטות מרובות בכליה. בצורה הנפוצה יותר של בעיה זו, הציסטות נוטות להתפתח באיזור גיל 25 ובשל מספרן הרב, הן בסופו של דבר גורמות לפגיעה ברקמת הכלייה ומובילות לאי ספיקה כלייתית ואף למחלות כליות. במקרה זה תיתכן הופעה של ציסטות באיברים נוספים בגוף כגון הכבד. מלבד טיפול תומך בחלק מן המקרים יתכן צורך בטיפול בדיאליזה או השתלת כלייה.
- ציסטות בשד – במרבית המקרים, מצב זה שפיר ונפוץ בקרב נשים צעירות, אך בשל אחוז התהליכים הממאירים הגבוה הקיים באיזור זה, יש צורך לבדוק כל מקרה לגופו על ידי שאיבת נוזל הציסטה, בכדי לשלול מצב של סרטן השד.