צנתור בגיל הזהב

צנתור לבאחת הפרוצדורות הרפואיות השכיחות והחשובות ביותר היא צנתור – פעולה בה מגיעים אל הלב באמצעות שימוש בצנתר, ומטפלים לפתיחת כלי דם חסומים.

צנתור נחשב כיום לאחד הטיפולים היעילים ביותר למחלת לב כלילית ולסוגים נוספים של מחלות לב, ומאפשר גם אופציה אבחנתית לזיהוי חסימות של כלי דם בלב.

במהלך הצנתור, מכניסים צנתר לעורק (בדרך כלל לירך), ובאמצעות שימוש במכשיר שיקוף וחומר ניגוד, מתקדמים עם כלי הדם עד ההגעה אל הלב. לאחר מיקום הצנתר בלב, מזריקים הרופאים חומר ניגוד על מנת להדגים את זרימת הדם בלב, ובמידה וזרימת הדם אינה תקינה או שהרופאים מזהים חסימה כלשהי, הם מתקנים אותה על ידי שימוש בתומכנים מתאימים (סטנטים).

בשנים האחרונות, הגישה היא לצנתר כמעט כל אדם עם התקף לב, ולבצע צנתור אבחנתי לאנשים רבים הסובלים ממחלות לב שונות (כמו תעוקת חזה או אי ספיקת לב), ולכן מדובר בפרוצדורה שכיחה ביותר. מכיוון שרוב חולי הלב הם אנשים מבוגרים, צנתור לב הוא פעולה נפוצה יחסית בגיל הזהב, ובשנים האחרונות יותר ויותר קשישים מבצעים צנתור מסיבות שונות.

מתי מבצעים צנתור?

מבצעים צנתור בשני מצבים עיקריים:

  • צנתור טיפולי – כאשר אדם מגיע עם התקף לב, המאובחן על פי תסמינים קליניים של כאבים בחזה, בדיקת אק”ג ותוצאות בדיקת דם, הוא מוכנס באופן מיידי לחדר הצנתור לטיפול במצב. בחדר הצנתור מוצאים את כלי הדם החסום ומרחיבים אותו באמצעות שימוש בתומכן (סטנט), ובדרך זו פותחים את כלי הדם ומחדשים את אספקת הדם לרקמת שריר הלב הפגועה.
  • צנתור אבחנתי – מחלות לב שונות, כמו תעוקת חזה, הפרעות קצב, אי ספיקת לב ואחרות יכולות להופיע על רקע הפרעה בזרימת דם ללב. במקרים אלה, מבצעים צנתור אבחנתי, שמטרתו היא להדגים את זרימת הדם בכלי הדם הלבביים, ולבדוק האם קיימת חסימה כלשהי. במידה וזרימת הדם אינה תקינה, הצנתור הופך לטיפולי, ומתקנים את ההפרעה באופן מיידי.

שיקולים בביצוע צנתור בגיל הזהב

מכיוון שמדובר בפרוצדורה פולשנית אשר כוללת גם מספר סיכונים וסיבוכים, קיימים שיקולים רבים האם לבצע צנתור לב בגיל הזהב. השיקול החשוב ביותר הוא האם האדם המועמד לצנתור יעמוד בפרוצדורה, והאם ניתן לבצע את הצנתור על רקע המחלות השונות והתרופות בהן המטופל משתמש.

לדוגמא, אצל מטופלים המשתמשים בקומדין לדילול דם קיים סיכון מוגבר לדימומים, ולעומת זאת חולים עם הפרעה בתפקודי הכליה יכולים לפתח אי ספיקת כליות כתוצאה מהשימוש בחומר הניגוד. אי לכך, חשוב מאוד לספק לרופאים את כל ההיסטוריה הרפואית, מחלות הרקע והשימוש בתרופות לפני ביצוע הצנתור, על מנת להפחית את הסיכון לסיבוכים ולאפשר את הצלחת התהליך.

צנתור נחשב כיום לאופציה המועדפת במקרים של מחלות לב שונות – הוא מספק אבחנה יעילה ומדויקת לגבי זרימת הדם ללב, ומאפשר טיפול במידת הצורך. מדובר בפרוצדורה עם סיבוכים מועטים, אשר נחשבת לבטוחה יחסית (בעיקר בשל מקצועיות רבה של אנשי הצוות המבצעים אותה).

עם זאת, חשוב לזכור כי קיימים כיום אמצעי אבחנה נוספים, כמו לדוגמא מיפוי לב או אפשרויות הדמיה אחרות, באמצעותן ניתן גם כן להגיע לאבחנה של הפרעה בזרימת הדם ללב. במקרים רבים, בעיקר אצל אנשים עם מחלות רקע רבות אשר לא בטוח כיצד יעמדו בפרוצדורה, קיימים רופאים אשר ימליצו על בדיקת מיפוי לב או בדיקות הדמיה אחרות לפני ביצוע הצנתור.

חשיבות הצינתור בגיל השלישי

למרות שמדובר בפרוצדורה פולשנית אשר נראית “מפחידה”, הצנתור היא פעולה יעילה ביותר, והצלחתה יכולה לשפר משמעותית את איכות החיים ולספק לחולים עוד שנים רבות של תפקוד תקין. ולכן, קרדיולוגים רבים ימליצו על ביצוע צנתור במידת הצורך גם אצל אנשים בגיל הזהב, על מנת לטפל במחלת הלב בצורה יעילה ובטוחה.


פורסם בקטגוריה טיפולים, בריאות הלב, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.