קוצב לב בגיל הזהב

קוצב לב בגיל הזהבעל מנת שהלב שלנו יוכל למלא את תפקידו, כלומר להתרפות ולהתכווץ או בקיצור לפעום, תאי השריר שמהם בנויות העליות של הלב צריכים לפעול בתיאום מושלם.

התיאום בין התאים מתאפשר הודות לתאים מיוחדים ששולחים לתאי השריר של הלב סיגנלים חשמליים קצובים שאינם תלויים בפקודות מהמוח. המשמעות היא שקוצב הלב הטבעי שלנו פועל באופן עצמאי בדיוק כמו מכשיר שפועל באמצעות סוללות.

בגילאים מתקדמים קיים סיכון לבעיות שונות בקוצב הלב הטבעי שבגינן האותות החשמליים לא נשלחים באופן תקין ובעקבות זאת הפעילות של הלב לוקה בחסר. הפגיעה יכולה לבוא לידי ביטוי בתאי הקוצב עצמם או בסיבי העצב שאמונים על העברת הסיגנלים שהולכים ומזדקנים כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי של הגוף. במצבים כאלו לרוב יומלץ לחולה לעבור הליך רפואי להשתלת קוצב לב מלאכותי שלמעשה מיועד להחליף את קוצב הלב הטבעי.

כיצד פועל קוצב לב מלאכותי?

קוצב לב מלאכותי הוא מכשיר זעיר בגודל של מטבע ששוקל שלושים גרם בלבד, כך שנוכחותו בחזה כמעט שאינה מורגשת. הוא מורכב מקופסה קטנה שמכילה סוללה ומאלקטרודה שדרכה עובר הגירוי החשמלי אל הלב, לרוב דרך הוורידים ישירות לחלל הלב.

הקוצב מצויד בחיישנים שמסוגלים לקלוט מצבים שבהם קצב הפעימות של החולה לא תקין ובעקבות זאת הוא נכנס לפעולה. המשמעות היא שלא בכל מצב הקוצב המלאכותי שיושתל בחזה של המטופל אכן ישלח את הסיגנלים החשמליים ללב, אלא רק בהתאם לצורך.

כמו כן, ישנם קוצבי לב מלאכותיים מתקדמים מאוד מבחינה טכנולוגית שמסוגלים גם לזהות מצב של פרפור חדרים ולספק ללב שוק חשמלי בדומה למכשיר דפיברילטור חיצוני. הקוצב מושתל כשהמנותח שוכב על גבו תחת מכשיר שיקוף בחדר סטרילי.

מתי נדרש להשתיל קוצב לב?

ישנו מגוון רחב של מחלות ומצבים רפואיים שונים שיכולים להביא להפרעות בקצב הלב או להאטת קצב הלב שיובילו להשתלת קוצב לב. הרוב המוחלט של מחלות ומצבים רפואיים אלה שכיחים יותר בקרב בני גיל הזהב. בין היתר יש להזכיר את המצבים הבאים:

  • טכיקרדיה חדרית – מצב שבו הפעילות של שריר הלב לוקה בחסר בעקבות הצטלקות הרקמה כתוצאה מאוטם שריר הלב. למרות שבמצבים אלו נהוג לטפל בעיקר בעזרת תרופות, לא אחת קו הטיפול המועדף יהיה שילוב של קוצב לב מלאכותי עם דפברילטור אוטומטי.
  • דופק איטי מאוד – דופק איטי מאוד הוא הסיבה השכיחה ביותר להשתלה של קוצב לב. עם זאת, קצב הדופק משתנה בין אדם לאדם ולכן את ההשתלה נהוג לבצע לאחר שהחולה הציג תסמינים כמו למשל התעלפויות או סחרחורות בעקבות הקצב האיטי של פעימות הלב.
  • ניתוח לב – במקרים מסוימים עלולות להופיע הפרעות בקצב הלב לאחר ניתוח לב שיצריכו השתלת קוצב לב וכן עלולים להיווצר מצבים שונים שלאו דווקא מלווים בהפרעות קצב חמורות לאחר ניתוחי לב שמצריכים השתלת קוצב לב כמו למשל חסם חדרי-פרוזדורי מלא, חסם בשני צרורות, ברדיקרדיה קיצונית לאחר ניתוח לב ועוד.

ראו גם:
התקף לב בקרב בני גיל הזהב


פורסם בקטגוריה בריאות הלב, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.