תופעת קוצר נשימה ידועה גם במונח הרפואי ‘אסטמה’, או דלקת בדרכי הנשימה, והיא אחת המחלות הנחקרות ביותר בשל ריבוי גורמי הסיכון הנלווים אליה. מחקר שפורסם לאחרונה גילה כי תופעה זו נפוצה בעיקר בקרב בני גיל הזהב, בשל גורמים וסיבות שונים, כאשר אלרגיות מהוות את הסיבה העיקרית.
תסמיני קוצר הנשימה עשויים להופיע ולהיעלם, אך אם התופעה כרונית, יש לשמור אותם תחת שליטה, ולקבל מהרופא את הטיפול המתאים. בארצות הברית, התחילו כששה אחוזים מהמבוגרים בני 65 ומעלה, לסבול לראשונה מתופעות קוצר נשימה.
קוצר נשימה בקרב בני גיל הזהב מעיד על חששות מיוחדים. לדוגמה, ההשפעות הנורמליות של ההזדקנות עשויים להקשות על האבחון הטיפול בקוצר נשימה. כמו כן, אנשים מבוגרים נוטים יותר מצעירים לסבול מתופעות קוצר נשימה כתוצאה מתופעות לוואי של תרופות. יש לדון עם הרופא על חששות אלו ולהקפיד על מעקב רפואי קבוע.
גורמים נפוצים לקוצר נשימה
קוצר נשימה בקרב בני גיל הזהב עשוי לעיתים להיגרם עקב אלרגיות. בנוסף, מבוגרים מסוימים עלולים להיות רגישים לחומרים יומיומיים אשר נמצאים בבתיהם או במזונם, ולפתח פתאום תסמיני קוצר נשימה בגללם. כחמישים אחוזים מהמבוגרים סובלים מקוצר נשימה הנובע מגירויים אלרגיים.
יש להתייעץ עם הרופא לגבי הגירויים אשר מעוררים את קוצר הנשימה, ואיזה טיפול נדרש על מנת להימנע מהם. חלק מהגורמים הנפוצים הם:
- עשן טבק
- אבק
- קשקשים של בעלי חיים
- עובש
- תרסיסים חזקים
- אויר קר
- תרופות מסוימות.
תסמיני קוצר נשימה
תסמיני קוצר הנשימה הנפוצים בקרב בני גיל הזהב, כוללים:
- שיעול יבש, בעיקר בלילה
- צפצופי נשימה המתבטאים בקול שריקה בעת הנשימה
- לחץ בחזה
- נשימות מואצות
- קוצר נשימה לאחר פעילות גופנית
- תחושת עייפות וחולשה.
אבחון קוצר נשימה
בעת הופעת אחד מהתסמינים של קוצר נשימה, יש לקבל מהרופא את השלמת הבדיקה. הבעיה יכולה לנבוע מקוצר נשימה בשל בעיה רפואית או בעיה נפשית אחרת. הרופא יחקור את הקשיש אודות התסמינים שלו, יבצע בדיקה גופנית ובדיקת תפקוד ריאות. בנוסף, הוא יבדוק קשר לאלרגיות.
הבדיקות עשויות אף להיות מורכבות מ’ספיר ומטריה’, בדיקת נשימה אשר מודדת כמה אוויר אדם נושם פנימה והחוצה, ובאיזו מהירות, צילום רנטגן של החזה, בדיקת מחלת לב ובדיקת דם. דיוק האבחון חשוב כי קוצר נשימה מטופל באופן אחר ממחלות אשר מציגות את אותם התסמינים.
טיפול בקוצר נשימה
בני גיל הזהב אשר סובלים מקוצר נשימה, צריכים להתייעץ עם הרופא לגבי הטיפול וליידע אותו אודות התרופות בהם הם משתמשים ומצבם הבריאותי הכללי. יש לדבר בכנות על בעיות שמיעה, הבנה, דיכאון או זיכרון.
יש להקפיד אף להזכיר טיפות עיניים, משככי כאבים ותרופות אחרות אשר נצרכות ללא מרשם. על בני גיל הזהב להבין אילו תרופות עלולות לגרום לבעיות בעת הטיפול בקוצר נשימה. כמו כן, יש לדבר עם הרופא על כל התסמינים, גם אם הקשיש חושב שהם אינם קשורים לקוצר הנשימה.
הרופא יצייד את המטופל בתכנית פעולה כתובה לשם הטיפול בקוצר נשימה, כדי שיוכל לעקוב אחריה באופן בטוח. התכנית תסייע לקשיש להבין מתי ליטול את התרופה ובאיזה אופן.
יש לתת את הדעת על התסמינים המוקדמים ולהגיב להם במהירות. רוב התקפי קוצר הנשימה מתחילים לאט. תגובה מוקדמת לתסמינים הראשונים עשויה למנוע התקפים קשים יותר. בנוסף, יש להתרחק מגירויים המחמירים את קוצר הנשימה, ואשר גורמים לדרכי הנשימה להתנפח, להתהדק ולהיסתם.
ראו גם:
היפונתרמיה בגיל הזהב
