קטרקט

קטרקטאחת הסיבות העיקריות לירידה בראייה וגרימת עיוורון, היא מחלת הקטרקט. המחלה שכיחה מאוד בגיל הזהב והיא באה לידי ביטוי על ידי עכירות של עדשת העין, אשר גורמת להפרעות ראייה בדרגות שונות. המחלה הולכת ומחמירה ככל שהאדם מתבגר, אך אל דאגה, בעקבות התפתחות הטכנולוגיה והרפואה בשנים האחרונות, כיום טיפול בקטרקט נחשב יחסית לטיפול פשוט ללא סיבוכים רבים.

סוגי קטרקט

קיימים מספר סוגים שונים של קטרקט, כגון:

  • קטרקט מול.
  • קטרקט גרעיני (Nuclear Sclerosis) זהו  הסוג השכיח ביותר, המתרחש עקב שינויים פיזיולוגים המתרחשים בעדשת העין ככל שהגיל מתקדם.
  • קטרקט קורטיקלי (Cortical), גם סוג זה מופיע ככל שהגיל מתקדם. הפרעות ראייה שכיחות בעיקר בשעות הלילה.
  • קטרקט סאב-קפסולרי אחורי(Posterior SubCapsular), בסוג זה, החולה ירגיש בעיקר הפרעות ראייה כגון: סנוור בשעות היום.
  • קטרקט בשל (Mature).

סיבות וגורמי סיכון לקטרקט

הסיבה השכיחה ביותר להופעת קטרקט היא גיל מתקדם. ככל שהאדם מתבגר, חלים שינוים פיזיולוגים טבעיים בגופו, אחד מהשינויים הללו הם עכירות עדשת העין-קטרקט. אך קיימות סיבות או גורמי סיכון נוספים העלולים לגרום לקטרקט הכוללים:

  • חשיפה לקרני שמש (בעיקר קרני UV).
  • תורשה.
  • פעילות רדיקלים חופשיים בעדשה.
  • טראומה וחבלות ישירות לעין.
  • השמנת יתר.
  • עישון.
  • תרופות (לדוגמא: טיפות עיניים, סטרואידים).
  • מחלות כרוניות-סיסטמיות, כגון: סוכרת, מחלות מטבוליות, תזונה לקויה, אי ספיקת כליות כרונית, דרמטיטיס וכדומה.
  • מחלות עיניים, כגון:  קוצר ראייה, דלקות עיניים, ניתוחים תוך עיניים ועוד.

תסמינים לקטרקט

הסימפטומים השונים האופייניים לאנשים הסובלים מקטרקט כוללים:

  • סינוור.
  • ירידה בראייה.
  • ראייה מטושטשת.
  • כפל ראייה (דיפלופיה).
  • כתמי צבע  (Glare and Halos).
  • שינוי בראיית צבעים.
  • שינוי מיופי (קוצר ראייה).
  • שינוי היפראופי (רוחק ראייה).
  • ירידה ביכולת הראייה בלילה.
  • צורך תכוף בהחלפת המשקפיים.
  • צורך בתאורה חזקה לקריאה.

חשוב לציין, שתסמיני הקטרקט שונים מאדם לאדם באופן התפתחותם ודרגתם חומרתם. כמו כן, רק רופא עיניים מומחה יכול לאבחן את מחלת הקטרקט.

טיפול בקטרקט

הטיפול בקטרקט תלוי בשלב בו מאובחנת המחלה. כאשר המחלה מאובחנת בשלב מוקדם, בו יחסית הפגיעה בראייה נחשבת לקלה והעכירות בעדשה אינה בולטת, ניתן פשוט להחליף את המשקפיים למידה מתאימה יותר. אך במקרים בהם קטרקט מאובחן בשלבים מתקדמים יותר, בהם הפרעות הראייה הם קשות ועכירות העדשה בולטת ומפריעה, קיימות מספר אופציות טיפוליות, כולן כירורגיות הכוללות:

  • הפאקואמולסיפיקציה: בשיטה זו, מכשיר מיוחד מפרק את גרעין העדשה ושואב את החלקים.
  • מיני-נוק: בשיטה זו מבצעים חתך קטן בעדשה ומוצאים את גרעין העדשה ואז שואבים את רקמת העדשה שסביבו.
  • הוצאת הקטרקט בצורה חוץ נרתיקית ותוך נרתיקית: בשיטות אלו, גם גן מבצעים חתך בעדשת העין, על מנת להוציא את הקטרקט.

ניתוח קטרקט מבוצע תחת הרדמה מקומית ואורך בין 20 דקות לבין שעה. הניתוח יכול להתבצע בעין אחת או בשניהם, במהלך הניתוח מושתלות עדשות מלאכותיות להחלפת העדשה העכורה. לפני בחירת מועד הניתוח, יעבור החולה מספר בדיקות רפואית, על מנת לראות שמצבו הבריאותי מאפשר לו לעבור את הניתוח בשלום.

אנשים אשר חולים במחלות או סבלו מהמצבים הבריאותיים הבאים, יצטרכו לדחות את הניתוח:

  • ניתוח מעקפים או ניתוח אחר בחצי השנה האחרונה
  • אוטם לבבי.
  • שבץ מוחי.
  • אנשים הסובלים ממחלות מערכת הנשימה.
  • יתר לחץ דם לא מאוזן.
  • מחלות לב.
  • מחלות מערכת העצבים ומחלות עמוד השדרה.
  • מחלות נפש ופיגור שכלי.

אנשים הנוטלים תרופות כגון: אספירין (Aspirin), קרטיה (Cartia) קומדין (Warfarin).

מחלות נוספות העלולות לגרום לבעיות ראיה קשות הינן גלאוקומה וכן ניוון מקולרי תלוי גיל שעלול להתדרדר לעיוורון ולפי מחקרים ניתן למנוע אותון באמצעות טיפול בויטמינים.


פורסם בקטגוריה מחלות עיניים, בריאות, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.