קשיון שרירים
אחת התלונות הנפוצות בגיל הזהב היא בעיית קשיון השרירים. קשישים רבים מתלוננים על כאבי מפרקים בעיקר בשעות הבוקר, על חולשה ועייפות בכל שרירי הגוף, על כך שהרגליים בקושי סוחבות ועוד תלונות דומות. לא קיימת בנמצא סיבה אחת אשר גורמת לתופעת הקשיון שרירים, אלא שילוב של מספר סיבות, מחלות כרוניות, מחלות אוטואימוניות, עייפות הגוף והידרדרות טבעית של שרירי הגוף עקב הזדקנות.
אבחון קשיון שרירים
מרבית הקשישים מתקשים ללכת יותר מעשרות מטרים, לטפס מדרגות, לסחוב שקיות ועוד. על מנת לאבחן מדוע נגרמה תופעת קשיון השרירים, יש לערוך אבחנה מבדלת ולשלול או לאשש מחלות שונות, אשר הסימפטום שלהם הוא קשיון שרירים. מחלות אלו כוללות: בעיות פרקים, מחלת הסרקופניה, מחלת הנטינגטון (מחלה ניוונית, תורשתית ופרוגרסיבית הנגרמת ממוות של תאים במוח), אוסטיאופורוזיס, סכרת ומחלות נוירולוגיות (פרקינסון, אירוע מוחי).
מחלות ותופעות נוספות שמומלץ לבדוק הינן: מחלות לב וריאה למיניהן, תגובה לתרופות (כמו אלה המטפלות בהורדת רמות כולסטרול), דאבת השרירים- פיברומיאלגיה ( זוהי תסמונת נפוצה בעיקר בנשים אשר מאופיינת בכאבים, עייפות קשה, פעילות מעיים בעייתית, כאבים במפרק שבין הלסתות ונוקשות מפרקים ושרירים).
דלקת פרקים ריאומטית
אחת המחלות הנפוצות ביותר אשר גורמות לתופעת קשיון שרירים נקראת: דלקת מפרקים ריאומטית (Rheumatoid Arthritis). מחלה זו מוגדרת כמחלה אוטואימונית אשר במהלכה המערכת החיסונית של הגוף אינה מזהה את הנוגדנים ה"טובים" של הגוף ומתחילה לתקוף את עצמה ובעיקר את הפרקים בגוף.
המחלה מאופיינת בפגיעה סימטרית בפרקים, בכאבי מפרקים ובקשיון בעיקר בשעות הבוקר. הקשיש חש את הקשיון המלווה ברוב בכאב למשך שעה עד שעה וחצי מרגע היקיצה. המחלה שכיחה יותר בקרב נשים ולרוב מתפרצת בין הגילאים 40-60, אך היא יכולה גם לפרוץ לפני גיל 40 או אחרי גיל 60.
בנוסף לקשיון השרירים וכאבי המפרקים, יחוש הקשיש גם עייפות וחולשה כללית, התקשות נוספת של הגידים והמפרקים, נפיחות ואודם באזור הפגוע, גבשושיות שמופיעות בעיקר סביב הפרקים החולים, דלקות בכלי דם, דלקת בקרום הלב ודלקת בקשתית העין, אשר עלולה לגרום להפרעות ראייה אשר יצריכו משקפי מולטיפוקל.
על מנת לאבחן את המחלה, יש צורך לערוך בדיקות דם לגילוי פקטור ריאומטי (RA Factor) – כאשר הוא גבוה בדם האבחנה היא חד משמעית. שאיבת נוזל סינוביאלי, שקיעת דם מוחשת, בדיקות רנטגן ועוד.
סיבה שכיחה נוספת לתופעת קשיון השרירים היא תסמונת קושינג (Cushing's Syndrome), תסמונת זו נגרמת בשל הפרשה מוגברת של קורטיקוסטרואידים מקליפת בלוטת יותרת הכליה. תסמונת זו יכולה להיגרם בשל שיבוש בפעילות בלוטת יותרת המוח (Pituitary dependant hyperadrenocorticism).
הפרשה מוגברת של הורמון אדרנוקורטיקוטרופי, הפרשה עודפת של סטרואידים מסוג קורטיקוסטרואידים, גידול שפיר ביותרת המוח מסוג אדנומה, גידולים שפירים (אדנומה) וממאירים (קרצינומה) בקליפת יותרת הכליה אשר מפרישים קורטיזול (סוג של קוקטיקוסטרואיד) בצורה ואבנורמלית ועוד. תסמיני המחלה רבים ומשתנים מאדם לאדם אך אחד התסמינים הוא קשיון שרירים.
טיפול בקשיון שרירים
בכדי למצוא את הטיפול היעיל והמוצלח ביותר, קודם כל יש צורך להבין מדוע נגרם קשיון השרירים, שהוא בעצם סימפטום ולא מחלה. באופן כללי, ניתן לטפל בסימפטום זה באמצעות: סטרואידים, תרופות נוגדות דלקת כמו אספירין, הזרקת זהב לתוך המפרק, פניצילאמין (Penicillamine) ציטוטוקסיקה, פיזיותרפיה, ניתוח להחלפת המפרק ועוד שיטות טיפול שונות התואמות לגורם המחלה הראשי.
בתסמונת קושינג הטיפול יהיה בהתאם לגורם המחלה, כגון: הסרת הרקמות הבעייתיות או הריסתן בעזרת הקרנות, הסרת שתי יותרות הכליה בניתוח וקבלת הורמונים מלאכותיים. תרופות מדכאות יצור קורטיזול, הסרת הגידול בניתוח.
בנוסף, הרפואה המשלימה גם כן מציעה דרכי טיפול מועילים כגון: דיקור סיני, עיסוי רפואי, ארומתרפיה ועוד.