רופא גריאטרי

רופא גריאטרימחלות, בעיות והפרעות פיזיולוגיות מתרחשות בכל גיל. לכל מחלה או בעיה יש מענה על ידי רופא אשר מתמחה בתחום הספציפי של הבעיה. כשאנו תינוקות, ילדים קטנים ומתבגרים עד גיל 18, אנו נמצאים תחת טיפולו של רופא ילדים.  בדרך כלל מגיל 18, עוברים האנשים להיות תחת טיפולו של רופא המשפחה.

כאשר יש בעיות ספציפיות, כגון: בעיות גניקולוגיות, מחלות עור (למשל פסוריאזיס) ומין, מחלות לב או סרטן, שולח הרופא המשפחתי את המטופל לאבחנה וטיפול אצל רופא אשר מתמחה באופן ספציפי בבעיה (גניקולוג, אונקולוג, קרדיולוג וכדומה).

כאשר האדם מגיע לגיל מסוים, מתחילים להתרחש בגופו באופן טבעי תהליכי הזדקנות של מערכות הגוף ויש נטייה טבעית לחלות יותר במחלות כרוניות רבות. למרות כי רופא המשפחה אשר מכיר את המטופל שנים רבות ויכול לעזור לו, בגיל הזהב עדיף גם להתייעץ עם רופא גריאטרי.

גריאטר

רופא גריאטר הינו רופא אשר התמחה והוכשר לטפל בבעיות אנשי גיל הזהב, בקהילה, בבית החולים הגריאטרי, במרפאות להערכה גריאטרית ובמרכז רפואי כללי. רופא גריאטר מכיר ויודע לתכנן ולבצע טיפול בחולה האקוטי, השיקומי והכרוני. בנוסף, רופא גריאטר יודע לשלב בין  הטיפול התרופתי והטיפול השיקומי בכדי להחזיר במהרה ובהצלחה את הקשיש לקהילה.

כמו כן, הוא יודע כיצד לנהוג בקשישים אשר צריכים להיות במחלקה שיקומית או סיעודית- שיקום קשישים לאחר אירוע מוחי, שיקום לאחר שבר צוואר הירך, שיקום לאחר קטיעת רגל, הגורמות להעברת חולה למחלקה סיעודית.

בנוסף, לרופא הגריאטר יש ידע ספציפי לגבי גיל הזהב. ידע אשר מאפשר לו לאבחן, לטפל ולשקם את הקשיש בצורה הטובה ביותר. ידע הרופא הגריאטר כולל: הכרת הביולוגיה של ההזדקנות, השפעת ריבוי המחלות בגיל זה על הסתמנות המחלות והגישה הטיפולית, שכיחות המחלות בגיל הזהב, ידע על ארגון שרותי בריאות לזקן, כגון: מחלקות, מוסדות ומשאבים קהילתיים.

הרופא הגריאטר עורך הערכה כוללנית של הפתולוגיה הרב-מערכתית, וקובע עדיפויות בטיפול, בהתאם לשינוים פיזיולוגיים ופתולוגיים, המתחוללים בגיל הזהב. תפקידיו הנוספים של הרופא הגריאטרי הם לבצע הערכה קוגניטיבית, אבחנה מבדלת בין דליריום, דמנציה ושינויים קוגניטיביים משניים לדיכאון, ידע על פרמקודינמיקה, תגובות הדדיות בין תרופות ופרמקוקינטיקה בגיל הזהב. במחקרים שנעשו בתחום, נמצאה הערכה גריאטרית  כמועילה לקשישים לתשושים.

להלן מספר מחלות שכיחות בגיל הזהב, אשר מצריכות עזרה, אבחנה וטיפול מרופא גריאטר:

  • מערכת לוקומוטורית- הפרעות בניידות.
  • הפרעות נוירולוגיות- מחלות איסכמיות במוח (STROKE), מחלת פרקינסון וסחרחורות.
  • מערכת השלד והשרירים-אוסטופורוזיס, אוסטומאלציה, מחלת פג’ט ושברים כמו צוואר עצם הירך.
  • מחלות מפרקים כמו אוסטאוארטריטיס.
  • מחלות אוטואימוניות- לופוס בגיל המבוגר ווסקוליטיס.
  • הפרעות במערכת העיכול- משמעות התזונה בזקנה, דיברטיקולוזיס, דיברטיקוליטיס, איסכמיה במערכת העיכול, הזנה אנטרלית עצירות.
  • מחלות זיהומיות בקשישים- דלקת ריאות בגיל הקשיש, דלקת ריאות הנרכשת בקהילה, בבית חולים כללי ובבית חולים סיעודי, זיהומים בדרכי שתן בקשישים, דלקת קרום המוח (מנינגיטיס) ואנצפליטיס בזקן.
  • מערכת הנשימה- מחלה ריאתית חסימתית כרונית, תסחיף ריאתי: אבחון וטיפול וכן סרטן הריאות.
  • בעיות שמיעה.
  • הפרעות ראייה.
  • מערכת לב וכלי דם- מחלות לב איסכמיות, מחלות מסתמיות, אי ספיקת הלב בזקן, הפרעות קצב, תסמונת הסינוס החולה, קוצבי לב וכן יתר לחץ דם בקשיש.
  • אנדוקרינולוגיה- סוכרת, הפרעות בתפקוד בלוטת התריס, יתר ותת פעילות בלוטת התריס, משק הסידן וויטמין D.
  • המטולוגיה- אנמיה בזקנה והפרעות בקרישת הדם.
  • הפרעות קוגניטיביות- דליריום, דמנציה וכן אלצהיימר.
  • פסיכיאטריה של הקשיש- דיכאון בקשישים והפרעות התנהגות בדמנציה (בנושאים אלו עוסק לרוב פסיכוגריאטר)
  • אורולוגיה בזקן- הגדלה שפירה של הערמונית, סרטן הערמונית ובמערכת השתן .
  • עור- שינויים החלים בעור בזקנה, נגעים שכיחים בעור בזקנים (פטרייתים, גרדת), פצעי לחץ, גידולים שפירים וממאירים בעור.

לעיתים, מחלות אלה מופיעות בו זמנית אצל הקשיש ולכן מחייבות נטילת מרובה של תרופות. על הרופא הגריאטרי להסביר לקשיש בפירוט על תפקידה של כל תרופה וכן על תופעות הלוואי הנלוות לה. דבר זה עלול למנוע את הסכנות בריבוי תרופות לקשישים.


פורסם בקטגוריה תפקוד, טיפולים, בריאות, בדיקות, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.