ריטלין היא תרופה ממריצה, שבשנים האחרונות נעשה בה שימוש נפוץ מאוד לטיפול בילדים ומבוגרים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז. זוהי תרופה מפורסמת ומוכרת, שיש עליה דיונים רבים, טיעונים בעד ונגד וכדומה, כל זאת בהקשר של טיפול בילדים.
שיווי המשקל של קשישים
היכולת ללכת באופן יציב ולשמור על שיווי משקל נראית לנו טבעית לחלוטין, עד שמסתכלים על תינוק שרק רוכש את היכולת ללכת, או שמסתכלים על קשיש שמתחיל לאבד את היכולת הזו.
פגיעה בשיווי המשקל וקושי בהליכה הם גורמים משמעותיים המעלים בעשרות אחוזים את מקרי הנפילה בקרב קשישים. נפילה של אדם מבוגר יכולה להסתיים בשבר, וההחלמה משברים בגיל זה מסובכת ולעיתים אינה מושלמת.שברים באגן הירכיים למשל בדרך כלל גורמים להתדרדרות רבה במצבו הבריאותי של הקשיש, ועלולים להיות תחילת הדרך המובילה למותו. הסיכוי לנפילה ופציעה עולה עוד יותר כאשר הקשיש מנסה ללכת ולבצע מטלה נוספת תוך כדי הליכה (לדבר, לנווט, לשים לב למה שקורה מסביב).
כיצד התבצע המחקר?
המחקר נוהל על ידי ד”ר יצחק מלצר וציוותו בפקולטה למדעי הבריאות. הנבדקים היו 30 קשישים (בני 70 או יותר). כולם היו עצמאיים, גרו ללא סיוע מקצועי מיוחד. בשלב הראשוני, נבדקו המשתתפים בדיקה גופנית מקיפה, וכן נקבע שכולם מסוגלים ללכת ללא מכשיר עזר או סיוע למרחק של 20 מטרים לפחות.הנבדקים חולקו לשתי קבוצות. בקבוצה אחת קיבלו הנבדקים מנה של 10 מ”ג ריטלין (החומר הפעיל נקרא MPH), ואילו נבדקי הקבוצה השנייה קיבלו פלסיבו (כלומר כדור זהה לזה של קבוצת הניסוי, אך ללא חומר פעיל בכלל). הן הנבדקים והן החוקרים לא ידעו מי קיבל MPH ומי קיבל פלסיבו.
לאחר מכן נדרשו כל הנבדקים לבצע 4 מטלות: ללכת, לעמוד, ללכת תוך כדי ביצוע מטלה קוגניטיבית פשוטה ולעמוד תוך כדי ביצוע מטלה קוגניטיבית פשוטה. בעת ביצוע המטלות הוערכה מידת שיווי המשקל של כל נבדק על ידי תצפית אישית מפורטת, וכן על ידי שימוש במדדים אובייקטיביים כגון מדידת הרעידות, ההיכשלויות, רצף ההליכה, קצב ההליכה ביחס לבסיס שנקבע בבדיקה הראשונית וכולי.ממצאי המחקר
בהשוואה בין הקבוצות, נמצא כי שיווי המשקל של נבדקי הקבוצה שקיבלה ריטלין היה טוב באופן משמעותי מזה של חברי הקבוצה שלא קיבלה ריטלין, הן בהתבוננות סובייקטיבית, הן בחוויה המדווחת של הנבדקים, והן בבחינת המשתנים האובייקטיבים שנבדקו.
בקרת שיווי המשקל השתפרה באופן משמעותי, בעיקר במשימות שדרשו הליכה או עמידה תוך כדי ביצוע מטלה קוגניטיבית נוספת (מה שנקרא על ידי עורכי המחקר “תנאי משימה כפולים”).הסבר לממצאים
החוקרים העניקו שני הסברים לממצאי המחקר. ראשית, יתכן כי העלייה ביכולת הקשב והריכוז מאפשרת לקשיש לחלק טוב יותר את הקשב בין מה שנדרש כדי לשמור על שיווי משקל לבין המשימה הקוגניטיבית (כך שהקוגניציה לא שואבת את כל תשומת הלב). שנית, נראה כי החומר MPH לכשעצמו הוא בעל השפעה חיובית וישירה על אזורי בקרת שיווי משקל במח.
