רפואה שיקומית משלימה

רפואה שיקומית נדרשת לאחר טראומה שעבר הגוף (מחלה, תאונה), אשר גרמה לפגיעה או איבוד של תפקוד איבר חיוני. מטרתה של רפואה זו היא שיקום הגוף, מיצוי הפוטנציאל הקיים והחזרת האדם עד כמה שאפשר לתפקוד תקין. כיום, יותר ויותר רופאים מומחים מתחום הרפואה השיקומית נעזרים גם בטיפולים מתחום הרפואה המשלימה, לשם בניית תכנית טיפול מלאה לחולה.

הרפואה המשלימה נותנת חיזוק ותוספת ייחודית לתכנית הטיפול הקונבנציונלית, ולעתים אף נותנת מענה לצרכים אשר הרפואה הקונבנציונלית מתקשה לענות עליהם.

רפואה שיקומית – באילו מקרים היא מטפלת?

ישנם אירועים רבים הגורמים לפגיעה קשה לאחת או יותר ממערכות הגוף. לדוגמא: פגיעה מוחית או פגיעת חוט שדרה בעקבות תאונה, עלולות לגרום לקושי בתנועה ואף לנכות. מחלות כאירוע מוחי, סוכרת, התקף לב, פוגעות גם הן בתפקוד. טווח המקרים העלולים לגרום לפגיעה קשה בתפקוד רחב מאוד, ומגיע עד לירידה בתפקוד בעקבות מחלות מתמשכות כדלקות פרקים קשות או אף תהליך הזדקנות, אשר גורם לירידה בתפקוד של איברים שונים וביכולת לבצע פעולות שונות.

הרפואה הכללית מטפלת בפגיעה, מנסה למזער נזקים מידיים ולשכך כאבים. הרפואה השיקומית היא השלב הבא. היא מתייחסת לטווח הארוך, לעתידו של החולה. מטרתה לשפר את התפקוד של האיבר הפגוע ואף להחזירו לתפקוד מלא אם אפשר. במקרים אחרים מסייעת הרפואה השיקומית לחולה למצוא דרכים אלטרנטיביות למילוי אותו תפקוד שנפגע, אם לא ניתן לשקמו.

מרכיב משמעותי בתפיסת העולם של רפואה זו היא הראיה ההוליסטית הן של הגוף כמכלול, והן של האדם על החלק הפסיכולוגי שמהווה הפגיעה בחייו. הטענה היא כי אין זה מספיק לטפל במקום הפגוע ובסימפטומים, אלא יש לטפל גם בשאר חלקי הגוף ובנפש שהושפעו מהפגיעה.

לחולה נבנית תכנית טיפול רב-מערכתית, המתייחסת לכל מערכות הגוף, וכוללת מעבר לרפואה הקונבנציונלית והפרא-רפואית, גם טיפול רגשי וסוציאלי. כך נפתחה הרפואה השיקומית ושילבה בתכניות השיקום שלה גם את הרפואה המשלימה, אשר אף היא דוגלת בראיה ההוליסטית.

מהי רפואה שיקומית משלימה?

בבסיס הרפואה המשלימה עומדות כמה אמונות:

•  קיימים קשר וזרימה בין המערכות השונות בגוף והן מושפעות זו מזו.
• לגוף יכולת ריפוי משלו, ויש רק לעזור לו להוציא יכולת זו אל הפועל.
• מחלה נגרמת מחוסר איזון, פגיעה יוצרת חוסר איזון,  והמטרה היא – להחזיר את הגוף לאיזון.
• ההתערבות אינה כימית או פולשנית ולכן אינה מזיקה.

אופן הטיפול

1. אבחון: זהו אחד השלבים החשובים בטיפול, ומוקדשים לו תשומת לב רבה וזמן. האבחון נעשה באמצעות תשאול היורד לפרטי פרטים ומתייחס מעבר לתלונה העיקרית לכל תפקודי הגוף השונים: שינה, תזונה, מערכות העיכול והנשימה תפקוד כללי. בנוסף נערכת בדיקה גופנית הבודקת מקומות בגוף היכולים לתת תמונת מצב של תפקוד איברי הגוף הפנימיים. למשל: בודקים את הלשון, ובהתאם למצבה יודעים להצביע על בעיות פנימיות שונות.

2. בחירת שיטת הטיפול המתאימה. קיים מגוון רחב של שיטות טיפול, כגון:

• רפלקסולוגיה – המאפשרת בעזרת לחיצות במקומות שונים בכף הרגל להעביר אנרגיה מרפאת למקומות פגועים בגוף.
• דיקור – מחטים מיוחדות הננעצות בנקודות מסוימות בגוף ומעבירות זרמי אנרגיה וריפוי לאיבר החולה או הפגוע. לשיטה זו הצלחות במגוון רחב של פגיעות: כאבי גב וכאבים אורתופדיים, בעיות עיכול, בעיות במחזור הדם, כאבי ראש ועוד.
• צמחי מרפא – היכולים לסייע, למשל, בשיפור השינה או התיאבון ושיכוך כאבים שהם תוצאות לוואי של פגיעה או מחלה קשה.

ראו גם:
זיקנה עם צרכים מיוחדים