קשישים ושברים במפרק הירך

oldשברים במפרק הירך נפוצים בקרב קשישים. למעשה, מתוך כל עשרה מקרי שברים בירך, תשעה מתרחשים בקרב אנשים מעל גיל שישים. מצבים אלו מוכפלים עם כל עלייה של חמש שנים בגיל לאחר גיל חמישים.

מחקר שנערך על ידי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן מצא שבגיל תשעים, אחת מתוך ארבע נשים ואחד מתוך שמונה גברים עוברים שבר במפרק הירך.

הסיכון לנפילות עולה עם הגיל ומוביל לשברים במפרק הירך

קשישים נופלים כשהם מאבדים את טווח תיאום התנועה. הם חווים קושי בראייה ומתקשים באיזון הגוף, ונחלשים. כשהם נופלים, הם נוטים להימצא בשכיחות גבוהה יותר לשברים כתוצאה מאוסטיאופורוזיס ועצמות חלשות.

אוסטיאופורוזיס

מחלה זו גורמת להיחלשות העצמות, מה שהופך אותן לרגישות יותר לשברים. באוכלוסיית הקשישים, שברים במפרק הירך עשויים להתרחש אפילו במהלך פעילות פשוטה של נשיאת משקל.

נשים מאבדות צפיפות עצם במהירות רבה יותר מאשר גברים, כתוצאה מהירידה ברמות האסטרוגן לאחר תחילת גיל המעבר.

גורמי הסיכון לשברים במפרק הירך בקשישים כוללים:

תזונה – הרגלי תזונה לקויה בילדות מגבירים את הסיכון לשברים במפרק הירך בגילאים מבוגרים. כך, למשל, הפרעות אכילה כגון אנורקסיה נרבוזה ובולימיה, מתבטאות בנזקים ארוכי טווח לעצמות, המתפרצים בצורת שברים בירך בגילאים מבוגרים.

טבק ואלכוהול – עישון ושתייה מוגברים במהלך החיים בפרט ובגיל הזהב במיוחד, מובילים לאבדן עצם.

תרופות – נטילת ארבע תרופות או יותר בכל פעם, בשילוב עם תרופות פסיכואקטיביות, מהווים גורמי סיכון לנפילות בקרב קשישים.

סביבת הבית – היתקלות בשטיחים רפויים וחוטי חשמל הם סכנות המובילות לנפילת קשישים, כמו גם מעקות רעועים או מדרגות רופפות, ריהוט שאינו יציב ותאורה ירודה.

מצבים רפואיים הגורמים לשברי ירך בקשישים

המצבים הרפואיים העלולים להגביר את הסיכון לשברים במפרק הירך, בין אם באמצעות תהליך איבוד עצם או כתוצאה מנפילות חמורות הם:

  • הפרעות אנדוקריניות כגון סוכרת מסוג 1.
  • הפרעות במערכת העיכול.
  • הפרעות שגרוניות.
  • מנוחה ממושכת במיטה או פרקי זמן ארוכים של חוסר תנועה.
  • הפרעות במערכת העצבים כגון מחלת טרשת נפוצה או פרקינסון, דמנציה ודיכאון.

התסמינים עזים וברורים והאבחון פשוט

הכאבים באזור הירך או המפשעה אינם מאפשרים תנועה, ותסמינים אחרים כוללים נוקשות, חבלות או דלקת באזור הירך. הרגל בצד המושפע עשויה להיראות קצרה מהשנייה או לפנות החוצה.

היות ושברים במפרק הירך בקרב קשישים עשויים להיות מסכני חיים, יש לוודא שהקשיש מקבל טיפול מידי בבית החולים. ניתוח לטיפול בשבר מבוצע בתוך יממה, והרופא הבודק יכול לאבחן ירך שבורה פשוט באמצעות בחינת התסמינים, אך צילום רנטגן או MRI מאמתים את החשד ומציגים את סוג השבר.

סוגי טיפולים בשברי ירך

קיימים שני סוגים עיקריים של שברים בירך בקרב קשישים.

שבר בצוואר הירך

צוואר הירך נמצא ממש מתחת לשקע מפרק הירך. זהו סוג של שבר העשוי לעצור את זרימת הדם לחלק השבור של העצם, והניתוח מבוצע מיד על מנת לתקן את המצב. החלפת מפרק ירך חלקית מחליפה את “הכדור” בצוואר הירך בתותב מתחת העשוי מנירוסטה או סגסוגת קובלט כרום.

כשהמטופל נמצא תחת הרדמה כללית או מקבל זריקה משתקת בעמוד השדרה, המנתח מבצע חתך. הראש השבור מוסר, והמנתח מנקה את הסחוס והעצם הפגועה משקע הירך. השקע החדש ממוקם, והשרירים והגידים מוצבים ברחבי הפרוטזה. החלפת מפרק ירך כוללת עשויה להתבצע לשבר בצוואר הירך.

שבר מתחת לצוואר הירך

שבר באזור זה עובר בין שתי בליטות בירך. כשהמטופל נמצא תחת הרדמה כללית או מקבל זריקה משתקת לעמוד השדרה, המנתח מבצע חתך בצד הירך. עצמות המטופל מתוקנות באופן התערבותי לשינוי עמדתן.

בורג גדול שנקרא מסמר ירך מוצב לאורך ראש עצם הירך. בורג זה מחובר לצלחת מתכת המחוברת לצד החיצוני של הירך באמצעות מספר ברגים קטנים. צלחת בורג זו מסייעת לריפוי העצמות ודחיסת, כך שהן יכולות לגדול יחד.

במקרים נדירים, קשישים הסובלים משברים בירך אינם עוברים ניתוח. אם המטופל חולה מכדי לעבור ניתוח, הוא מטופל בשיטת מתיחה או שיטות אחרות לתיקון השבר.


פורסם בקטגוריה תפקוד, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *