שחמת הכבד היא השלב הסופי של מחלת כבד שבא לידי ביטוי בכך שרוב רקמת הכבד אינה מתפקדת. מאחר ובדרך כלל מדובר על מחלה שמתקדמת באיטיות רבה ובהדרגתיות רבה, הרי שככל שמזדקנים, כך הסיכוי לסבול מההצטלקות של הכבד גבוה יותר.
במשך שנים רבות התהליך של הרס הכבד נחשב לבלתי הפיך, אך בשנים האחרונות הצטברו עדויות רבות לכך שברוב המקרים ניתן לעצור את התהליך ולהגיע להחלמה. עם זאת, במידה והמחלה מאובחנת בשלב מאוחר מדי, הרי שאין מנוס מלבצע השתלת כבד.
מה הם הגורמים לשחמת הכבד?
שני הגורמים המרכזיים של שחמת הכבד הם צריכה מופרזת של אלכוהול לאורך זמן והידבקות בנגיף ההפטיטיס C. עם זאת, ישנן מחלות כבד כרוניות רבות נוספות שהשלב הסופי שלהן מוגדר כשחמת הכבד.
בכל מקרה מדובר על מצב שמתרחש לאחר שנים רבות של מחלה ולפיכך, כפי שציינו, הסיכוי כי יתרחש בקשישים גבוה יותר מאשר באנשים צעירים. בשנים האחרונות השכיחות של המחלה עלתה מאוד בעיקר בסקוטלנד (ובבריטניה באופן כללי), במזרח ובמרכז אירופה על רקע העלייה בצריכת האלכוהול לנפש.
מה הם התסמינים של שחמת הכבד?
הכבד הוא איבר שממלא מגוון רחב ביותר של תפקידים בגופנו ולפיכך תסמיני המחלה רבים ומגוונים ביותר. בין היתר מדובר על עייפות כרונית וחולשה משמעותית, הפרעות שינה, כאבי בטן וגרד.
כמו כן, החולים לרוב סובלים מצהבת, דלדול שרירים, טחול מוגדל, בצקת פריפרית, אודם בכפות הידיים ובקרב גברים ניתן להבחין בגניקומסטיה, אטרופיה של האשכים וירידה בשיעור. יש לציין כי שחמת הכבד היא הגורם העיקרי לבצקת בבני גיל הזהב.
סיבוכי השחמת כוללים מיימת, דליות בוושט, באזור הרקטום, בדופן הבטן ועוד, אנצפלופתיה ועוד. בסופו של דבר החולה עלול לסבול מאי ספיקת כבד, מצב מסוכן שעלול להסתיים במוות של החולה, אלא אם כן יזכה להשתלת כבד.
התסמינים של שחמת הכבד אינם חד משמעיים והם מתפתחים באופן הדרגתי. בשלביה המוקדמים של החולה כלל לא מרגיש בהתרחשות שלילית בגופו ומתחיל התהליך הצלקתי של הרקמות הבריאות.
בשלב מתקדם יותר, לאחר הופעת התסמינים השונים, ניגש לרוב המטופל אל הרופא כדי לבצע אבחון מעמיק ובכך מתחיל השלב הטיפולי במחלה.
כיצד מאבחנים את המחלה?
להלן הבדיקות המרכזיות המשמשות לאבחון שחמת הכבד:
- בדיקות דם – בבדיקות דם יש לשים לב לרמת אנזימי הכבד, לרמת החלבונים הקשורים לכבד בדגש על בילירובין ואלבומין ולרמות האלקטרוליטים שנוטות להיות מופרעות בעקבות הפגיעה הכבדית (קלציום ונתרן בעיקר). כמו כן, תיתכנה הפרעות ברמת הסוכר וברמת הכולסטרול.
- אולטרסאונד – בבדיקת אולטרסאונד ניתן להבחין בכבד מגורגר וקטן יחסית, בהגדלה של הטחול, בדליות באזור הקיבה והטבור ובמיימת.
- דופלר כלי דם באזור הכבד – בדיקה שמאפשרת לזהות מצבים של ירידה באיכות הזרימה של הדם לווריד הפורטלי ובמקרים החמורים היפוך של כיוון זרימת הדם בווריד.
- טומוגרפיה ממוחשבת – בדיקת CT מאפשרת להדגים את המרקם הלא תקין ואת הגודל הלא תקין של הכבד הצלקתי.
כיום נהוג לעשות שימוש בשתי טכניקות דירוג שמשמשות להערכה של דרגת החומרה של המחלה. על סמך הניקוד שמתקבל בטכניקות השונות ניתן לקבוע את המיקום של החולה בתור להשתלת כבד. בין היתר השיטות השונות לוקחות בחשבון האם החולה סובל מאנצפלופתיה, האם הוא סובל ממיימת וכן את רמת המדדים השונים כמו למשל האלבומין או הבילירובין.
כיצד מטפלים בשחמת הכבד?
נכון לכתיבת שורות אלה הטיפול היחיד במחלה הוא השתלת כבד, אך לפני שמגיעים להשתלת הכבד, יש לטפל באופן ספציפי בתסמינים השונים בהתאם לצורך. כך למשל במקרה של מיימת יש לתת אנטיביוטיקה למניעת התפתחות של זיהום, להקפיד על תזונה דלת חלבון מן החי ובמקרים מסוימים יש לנקז את הנוזל מחלל הבטן ובמקרה של דליות בוושט למשל יש לצרוב את הדליות למניעת דימום ולהקפיד על אכילת מזונות רכים בלבד.