תסמונת התעלה הקרפלית היא תופעה שכיחה יחסית שבאה לידי ביטוי בתחושות של עקצוץ, כאב ונימול באצבעות ובכף היד. התעלה הקפילרית ממוקמת בשורש כף היד ודרכה עובר עצב שנקרא העצב המדיאני.
העצב המדיאני אחראי הן להעברת התחושות מאזור כף היד והאצבעות למוח והן להעברת הסיגנלים המוטוריים מהמוח לאצבעות ולכף היד. התסמונת מתרחשת כאשר נוצר לחץ על העצב המדיאני בעקבות היצרות של התעלה. המחלה שכיחה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים והשכיחות שלה עולה ככל שמתקדמים בגילאים אם כי היא יכולה להופיע בכל גיל.
מה הם הגורמים לתסמונת?
ישנו מגוון רחב ביותר של גורמים שעלולים להגדיל את הסיכון לתסמונת התעלה הקפילרית. חלק ניכר מהגורמים קשורים לגיל מבוגר וחלקם לא קשורים לגיל מבוגר. להלן הגורמים המרכזיים:
- מצבים רפואיים שונים – בצקת (הצטברות של נוזלים באזורים שונים בגוף), מחלת גאוט (שיגדון), דלקת מפרקים שגרונית, סוכרת סוג 1 וסוג 2, תת פעילות של בלוטת המגן (בלוטת התריס).
- מצבים הקשורים בשינויים הורמונאליים – התסמונת מתפתחת בשכיחות גבוהה יחסית בנשים הרות, בנשים בגיל המעבר ובנשים שמקבלות טיפול הורמונאלי למחלת סרטן השד.
- חבלה – במצבים מסוימים התסמונת מתפתחת בעקבות שבר, סדק או נקע שגורמים לנפיחות באזור התעלה וללחץ על העצב המדיאני. הלחץ יכול להיות גם תוצאה של שינויים במבנה הרצועות או העצמות באזור בעקבות חבלה.
- פעילויות שמגבירות את הלחץ על העצב – בין היתר מדובר על נגינה בכלי נגינה שונים, עבודה עם כלי עבודה שמייצרים רעד, עבודה בפס ייצור שכרוכה בחזרה על אותן תנועות שוב ושוב ועוד.
מה הם התסמינים של תסמונת התעלה הקפילרית?
התסמינים של תסמונת התעלה הקפילרית מתפתחים באופן הדרגתי וכוללים כאב, נימול ועקצוץ באצבעות ובכף היד וכן ייתכנו תסמינים נוספים כמו למשל ירידה ברגישות למגע, ניוון של השרירים שמפעילים את האגודל, תחושה של שריפה בכף היד, אי נוחות ביד, בחלק העליון של הזרוע או באמה, שינויים בגוון העור ויובש בעור באזור התעלה הקפילרית ועוד.
במקרים החמורים ביותר תחושות הכאב עלולות להתפשט לחלקה העליון של הזרוע וכן במקרים מסוימים התחושות יכולות להופיע בשתי הידיים במקביל אם כי לרוב מדובר על יד אחת בלבד.
כיצד מאבחנים את התסמונת?
תהליך האבחון מתבצע על ידי בדיקה קלינית של המטופל. במסגרת הבדיקה הקלינית הרופא יבחן את מידת היכולת של הנבדק להשתמש בכף ידו ובאצבעותיו וייקח ממנו אנמנזה מלאה. כמו כן במקרים מסוימים הרופא יבחר להפנות את המטופל לבדיקות שונות לאבחון מצבים הקשורים לתסמונת. כך למשל ייתכן שייעשה שימוש בבדיקות אבחון נוספות כמו למשל בדיקות דם לשלילת סוכרת, תת פעילות של בלוטת התריס או דלקת מפרקים שגרונית, בדיקת הולכה עצבית, בדיקות הדמיה שונות ועוד.
כיצד מטפלים בתסמונת?
הטיפול בתסמונת התעלה הקפילרית משתנה מחולה לחולה. בין היתר מדובר על הטיפולים האפשריים הבאים:
- סד קיבוע – סד שמאפשר להפחית את הלחץ על העצב המדיאני. לרוב נעשה שימוש בסד בעיקר במהלך שעות הלילה.
- הזרקת קורטיקוסטרואידים – הזרקת קורטיקוסטרואידים למפרק כף היד לרוב מפחיתה את מידת החומרה של התסמינים על ידי הפחתת הדלקת המקומית באזור התעלה הקפילרית.
- ניתוח לשחרור התעלה – במקרים החמורים ייתכן כי יהיה צורך לבצע ניתוח שבו מרחיבים את התעלה באופן כירורגי על ידי חיתוך הרצועה הקפילרית.
- במידה והגורם לתסמונת ברור, יש לטפל בגורם הראשוני במקביל לטיפול התסמיני התומך.
- במקרים רבים חל שיפור בתסמינים של התסמונת גם ללא טיפול תוך מספר חודשים לכל היותר.