תסמונת מטבולית בגיל הזהב, אשר מכונה תסמונת X, היא שם כוללני לליקויים מטבולים רבים אשר העיקרי מביניהם היא הסבילות לאינסולין. שכיחותה של התסמונת עולה עם הגיל. הסיכונים הכרוכים בתסמונת זו כוללים את הסיכון המוגבר לסוכרת מסוג II ומחלות טרשתיות של כלי הדם המסכנות את הפעילות הלבבית. התסמינים האופייניים היא נטייה להשמנה (בטנית במיוחד), רמת טריגליצרידים וכולסטרול גבוהה, יתר לחץ דם ונטייה לקרישיות יתר.
תסמונת מטבולית בגיל הזהב – סימפטומים
שכיחותה של התסמונת המטבולית עלה במהלך השנים ולכן קיימת חשיבות לגילוי המוקדם של הסימפטומים האופייניים כמו השמנה בטנית (הנמדדת לפי היקף המותניים), סוכרת מסוג II, רמות גבוהות של טריגליצרידים וכולסטרול (LDL) ויתר לחץ דם. לא כל הסימפטומים חייבים להופיע בחולה אחד, אולם הופעתם של שלושה מתוך כלל התסמינים הללו יכולה להעיד על תסמונת מטבולית בגיל הזהב.
הגורמים
התסמונת המטבולית היא בעיקרה תלוית גיל. בגיל המבוגר (מעל 60) המערכת המטבולית וחילוף החומרים מתבצע בצורה פחות יעילה מהעבר. גורמי סיכון נוספים הם נטייה להשמנה, חוסר פעילות גופנית, עישון, אכילה מופרזת של פחמימות וגנטיקה של סוכרת, יתר לחץ דם ושחלות פוליציסטיות.
מכיוון שמרבית הגורמים הקשורים לקיומה של תסמונת מטבולית בגיל הזהב נובעים מהרגלי חיים שגויים, טיפול ישיר בגורמים אלה יכול להוריד את הסיכון הקיים בהם לפתח מחלה חמורה יותר. כמו כן ההמלצה היא לאבחן את התסמונת מוקדם ככל האפשר, עוד לפני פיתוח התסמינים על מנת להקדים ולטפל בה.
טיפול ומניעה של תמונת מטבולית בגיל הזהב
הטיפול בתסמונת מטבולית בגיל הזהב יצטרך לכלול כמה שלבים:
- פעילות גופנית להעלאת הכושר האירובי, ברמה קלה. הפעילות הגופנית תעזור לשריפת השומנים, העלאת הרגישות לאינסולין ולשיפור סיבולת לב-ריאה. מכיוון שמדובר על התחלת פעילות בגיל מבוגר, ישנו צורך להתחיל פעילות זו עם יועץ או איש מקצועי צמוד.
- תזונה בריאה – התזונה חייבת לכלול פחמימות מלאות ומבחר גדול של ירקות ופירות. כמו כן, מומלץ לסובלים להפחית בכמויות המזון והממותקים אשר הם צורכים.
- תרופות מונעות – לטיפול מהיר בתסמינים כמו יתר לחץ דם, כולסטרול וכו’.
- הפחתת גורמי הסטרס – מחקרים אחרונים בתחום מצאו כי המקפידים על אורך חיים בריא ושלו אשר כלל מדיטציות, נהנו מבריאות טובה יותר ותוחלת חיים ארוכה יותר.
