תסמונת מטבולית בגיל הזהב, אשר מכונה תסמונת X, היא שם כוללני לליקויים מטבולים רבים אשר העיקרי מביניהם היא הסבילות לאינסולין. שכיחותה של התסמונת עולה עם הגיל. הסיכונים הכרוכים בתסמונת זו כוללים את הסיכון המוגבר לסוכרת מסוג II ומחלות טרשתיות של כלי הדם המסכנות את הפעילות הלבבית. התסמינים האופייניים היא נטייה להשמנה (בטנית במיוחד), רמת טריגליצרידים וכולסטרול גבוהה, יתר לחץ דם ונטייה לקרישיות יתר.
לא כל התופעות מופיעות אצל בן אדם אחד, אולם הרכבן של כמה תופעות עלולה להוות גורם סיכון קריטי לפגיעה ומחלות בכלי הדם הגדולים, במיוחד בגיל המבוגר. מקור התסמונת הוא בעלייה לתנגודת האינסולין. כאשר תנגודת זו נעשית כרונית היא עלולה לגרום לתופעות האחרות, המוזכרות מעלה. פגיעה זו במשך השנים יכולה להוביל לאירועים לבבים ומוחיים טרמינליים.
תסמונת מטבולית בגיל הזהב – סימפטומים
שכיחותה של התסמונת המטבולית עלה במהלך השנים ולכן קיימת חשיבות לגילוי המוקדם של הסימפטומים האופייניים כמו השמנה בטנית (הנמדדת לפי היקף המותניים), סוכרת מסוג II, רמות גבוהות של טריגליצרידים וכולסטרול (LDL) ויתר לחץ דם. לא כל הסימפטומים חייבים להופיע בחולה אחד, אולם הופעתם של שלושה מתוך כלל התסמינים הללו יכולה להעיד על תסמונת מטבולית בגיל הזהב.
לאחר התפרצות התסמונת, היא תאובחן לא בעקבות התסמינים אלא בעקבות מחלה מסוימת, כמו מחלת לב או סוכרת. מאפיינים מקדימים, אשר יצטרכו להיבדק באופן רוטיני הם רמת השומנים בדם ולחץ הדם. ולכן האבחון בגיל המבוגר ייעשה על ידי בדיקות דם שגרתיות, היסטוריה משפחתית ובדיקות גלוקוז.
הגורמים
התסמונת המטבולית היא בעיקרה תלוית גיל. בגיל המבוגר (מעל 60) המערכת המטבולית וחילוף החומרים מתבצע בצורה פחות יעילה מהעבר. גורמי סיכון נוספים הם נטייה להשמנה, חוסר פעילות גופנית, עישון, אכילה מופרזת של פחמימות וגנטיקה של סוכרת, יתר לחץ דם ושחלות פוליציסטיות.
ההשמנה הביטנית אשר מקורה יכול להיות בעליית התנגודת לאינסולין, מבטאת את חוסר האיזון הגופני בין כמות המזון הנכנסת והאנרגיה היוצאת. דווקא בגיל הזהב, בו ישנה ירידה בפעילות הגופנית, עקב רגישויות ועייפות עולה חשיבותה בהיבט המטבולי.
מכיוון שמרבית הגורמים הקשורים לקיומה של תסמונת מטבולית בגיל הזהב נובעים מהרגלי חיים שגויים, טיפול ישיר בגורמים אלה יכול להוריד את הסיכון הקיים בהם לפתח מחלה חמורה יותר. כמו כן ההמלצה היא לאבחן את התסמונת מוקדם ככל האפשר, עוד לפני פיתוח התסמינים על מנת להקדים ולטפל בה.
טיפול ומניעה של תמונת מטבולית בגיל הזהב
אופן הטיפול בתסמונת מזוהה עם שיפור אורחות החיים, מזון בריא יותר, פעילות גופנית והימנעות מעישון. שילוב של שיפור אורח החיים ותרופות יכול להביא לריפוי שלם. מעבר לפן הטיפולי בתסמונת, הגברת הפעילות הגופנית והשתת הארוחות על מזון בריא, מחזקת את הביטחון העצמי של המטופל המבוגר ביכולותיו, משפרת את מצב רוחו וגורמת לו לפעול באופן ישיר למען בריאותו.
הטיפול בתסמונת מטבולית בגיל הזהב יצטרך לכלול כמה שלבים:
- פעילות גופנית להעלאת הכושר האירובי, ברמה קלה. הפעילות הגופנית תעזור לשריפת השומנים, העלאת הרגישות לאינסולין ולשיפור סיבולת לב-ריאה. מכיוון שמדובר על התחלת פעילות בגיל מבוגר, ישנו צורך להתחיל פעילות זו עם יועץ או איש מקצועי צמוד.
- תזונה בריאה – התזונה חייבת לכלול פחמימות מלאות ומבחר גדול של ירקות ופירות. כמו כן, מומלץ לסובלים להפחית בכמויות המזון והממותקים אשר הם צורכים.
- תרופות מונעות – לטיפול מהיר בתסמינים כמו יתר לחץ דם, כולסטרול וכו’.
- הפחתת גורמי הסטרס – מחקרים אחרונים בתחום מצאו כי המקפידים על אורך חיים בריא ושלו אשר כלל מדיטציות, נהנו מבריאות טובה יותר ותוחלת חיים ארוכה יותר.
