תרופות פסיכיאטריות בגיל השלישי

תרופות פסיכיאטריות הנקבעות לקשישים מיועדות לשליטה בתסמינים או במאפייני התנהגות הנושאים אופי פסיכוטי, בדרך כלל על רקע דמנטי. אנשים מבוגרים הנמצאים בקהילה (ולא במוסדות) משתמשים בתרופות אלו יותר מאשר אוכלוסיות אחרות, ולפעמים זקוקים אף למספר תרופות במקביל.

תרופות אלו ידועות כבעלות תופעות לוואי משמעותיות, במיוחד בקרב קשישים הרגישים יותר לשינויי הגיל, כמו קצב חילוף חומרים איטי, מחלות כליות, או פגיעה בזיכרון. מעבר לכך, הסיכון הגבוה של בני הגיל השלישי לתגובות לוואי בין תרופתיות, מגביר את הסיכון שלהם לסבול מתופעות לוואי של התרופות הפסיכיאטריות.

למה בני הגיל השלישי זקוקים לתרופות פסיכיאטריות?

כי כשאנשים מזדקנים, הם נוטים להתמודד עם מגוון רחב של מצבים רפואיים כרוניים, כולל הפרעות פסיכיאטריות. למרבה הצער, הגיל אינו מגן על האדם מפני דיכאון, הפרעה דו קוטבית, סכיזופרניה, הפרעות חרדה, כאב כרוני, ודמנציות, אלא אף מגביר תופעות אלו ומדגיש אותן ביתר שאת.

כאשר נעשה שימוש ראוי במינון ובכמות התרופות הפסיכיאטריות, המטופל חש הטבה והקלה בתסמינים. עם זאת, מכיוון שהגוף המבוגר משתנה במדדים רבים, יש לשקול את יעילות מתן התרופות אל מול תופעות הלוואי הרבות הפוטנציאליות.

מה זה פרמקוקינטיקה ואיך זה קשור לתרופות פסיכיאטריות?

מונח המתאר כיצד הגוף מתמודד עם תרופות וחומרים שונים. גורמים פרמוקינטיים כוללים את מידת ספיגת התרופה במערכת העיכול ורמת סילוקה מהכליות. כאשר כימיקל התרופה עובר במערכת העיכול הוא משתנה ומשפיע על איברים ספציפיים.

כשאנשים מזדקנים, הכבד והכליות יעילים פחות מבעבר ולכן עיבוד התרופה וההיפטרות ממנה איטיים יותר, כשמצב זה מפחית את יעילות השפעת התרופה. חלק מהתרופות הפסיכיאטריות מושפעות פחות משינויים אלו, כמו למשל ואליום, המושפע יותר מהזדקנות הכבד, בהשוואה לתרופה אוויטן.

כך, למשל, אדם מבוגר יכול להיות הרבה יותר רגיש להשפעות של ואליום גם לאחר התאמת המינון, כך שהמינון עלול להיות גבוה יותר מהדרוש. רגישות מוגברת זו עלולה לגרום לסיכון מוגבר לתופעות לוואי, כמו נפילות או בלבול. מכיוון שהרגישות משתנה מתרופה לתרופה, על פי המנגנונים המפעילים אותה, יש להתחשב באופן פרטני הן בתרופה המבוקשת והן במצב וגיל החולה.

השפעת שינויים גופניים על תסמינים נפשיים

הגיל קשור לשינויים רבים בכל מערכות הגוף כמו קליטה והפצה שונה של חומרים, שינוי בקצב חילוף החומרים בכבד, וירידה בתפקוד הכליות. שינויים נוירופיזיולוגיים אלו עלולים להשפיע מבחינה פרמקונטית בעת נטילת תרופות.

בנוסף, קיימות אבחנות רפואיות נוספות לקשישים המשפיעות אף הן על הפרמקונטיקה של התרופות. הקשישים מדווחים במקרים רבים על שימוש בתרופות מרובות עבור מצבים כרוניים, כמו מחלות לב, סוכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, או טרשת נפוצה. לכן, חשוב שהצוות הרפואי המטפל יהיה מודע למכלול התרופות הנצרכות בהווה.

מהן תופעות הלוואי של תרופות פסיכיאטריות מהם צריכים קשישים להישמר במיוחד?

השימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות עלול לגרום לבעיות לב, עלייה במשקל, סוכרת, מאניה, ופסיכוזה. בקרב קשישים הן עלולות לגרום אף לשבץ ועלולות להכפיל את הסיכון למוות ולשבץ.

בנוסף, תרופות אלו נמצאו כמכפילות את הסיכון לפתח דלקת ריאות ותופעות לוואי אחרות כמו תמותה קרדיווסקולארית, האטה קוגניטיבית, סיכון לנפילות, תנועה בלתי נשלטת של הגפיים, ואירועים דמויי פרקינסון אחרים כגון רעד, האטה בתנועה, שרירים נוקשים, ויציבה לקויה.

תופעות לוואי של תרופות נוגדות דיכאון אצל קשישים כוללות נפילות, סיכון לשברים, צפיפות מופחתת של מינרלים בעצם (מוביל לעצמות חלשות ונשברות), תסמונת סרוטנין המובילה לאי שקט, הזיות, אובדן קואורדינציה, פעימות לב מהירות, שינוי מהיר בלחץ דם, טמפרטורת גוף גבוהה, רפלקסים לא נשלטים, בחילות והקאות.